בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גלגל הצלה לדרום

אי אפשר לתכנן עיר על פי שיקולי רווח יזמי בלבד - כך טוענת קבוצה של מתכננים ופעילים מדרום תל אביב, שהתאספו כדי להציע תוכנית אלטרנטיבית שתציל את האזור מעליבותו ומ"האורבניזם המגלומני" המשתלט על כל בדל עיר בארץ

13תגובות

לא פחות מ-75% מתחנות הדלק בשטח השיפוט של תל אביב ממוקמות בדרום העיר, שהוא למרבה האירוניה האזור שאוכלוסייתו מחזיקה בשיעור הנמוך בעיר של מכוניות לנפש. בדרום נבנו שתי התחנות המרכזיות בעיר - התחנה הישנה בשנות ה-40, שחרצה את דינה של שכונת הגנים נוה שאנן, והתחנה המרכזית החדשה שבנייתה החלה בשנות ה-60 וסתמה סופית את הגולל על האזור.

בדרום העיר ממוקמים מגרשי פסולת וגרוטאות, מגרשי גרירה למכוניות, חניוני ענק, מוסכים ומטרדים מזהמים אחרים וכבישים בין-עירוניים מנתקים בין שכונות ואזורי מגורים. הקרקע בדרום תל אביב-יפו, על פי דו"חות המשרד להגנת הסביבה, היא המזוהמת ביותר בעיר, וזאת באזור שעד לפני 70 שנה היה משופע בבארות מים ועל אדמתו גדל המוצר החקלאי הידוע בעולם - תפוזי ג'אפה.

דרום העיר הוא משאב התעסוקה ה"מלוכלכת" הגדול בתל אביב והמקום שבו מתממשת הלכה למעשה הססמה "עיר ללא הפסקה" באתרי בילוי ליליים מפוקפקים, מועדוני סלקציה ללא הגבלת שעות פעילות ומפלס רעש, בתי בושת, ברים ומועדוני הימורים. בדרום ממוקמים גם בית מעצר ושתי תחנות משטרה שלמרבה הציניות, הם מבני הציבור היחידים כמעט שהוקמו באזור בעשור האחרון.

בצפון תל אביב ובמרכזה נבנו באותה עת מוסדות ציבור ותרבות רבים, כמו האגף החדש למוזיאון תל אביב, ושופצו מבנים היסטוריים כמו בניין העירייה הישן שנהפך ל"בית העיר" - האמנם העיר כולה? - וחודשו רחובות, שדרות וכיכרות לרוב.

הנתונים המטרידים הללו ועוד רבים אחרים נאספו על ידי קבוצה של מתכננים ופעילים בדרום תל אביב, שהתארגנו במטרה להציע עקרונות תכנון חדשים לדרום (עמם נמנים ליאת איזקוב, ענת ברקאי נבו, סבסטיאן וולרשטיין, עומר כהן, נאור מימר, נתי מרום, גורי נדלר, גיא נרדי, ליטל פולקמן, ברברה צור, שרון רוטברד, אהוד רוסטוקר, אביעד שר שלום ורבים אחרים).

תחת הלוגו הבלתי אמצעי "דרום העיר לאנשים", היוזמה היא תוכנית הצלה לדרום ללא כלים כבדים כמו הרס, פינוי בינוי, השתלות והנחתות זרות. היא יוצאת נגד תוכנית המתאר העירונית המקודמת בימים אלה בעיריית תל אביב, שעלולה רק להחמיר את המצב הקיים ולהנציח עוולות ופערים. ההצעה נעשתה בהתנדבות ושותפים לה החברה להגנת הטבע, הפורום הירוק בתל אביב ותושבים מקומיים.

לתקוע טריז

התוכנית אינה אוטופית ועקרונותיה פשוטים ומהפכניים בשמרנותם. המניפסט שלה הוא "לא צריך להפשיר קרקעות, לא צריך לערוך מכרזים, לא צריך לעשות תוכניות, לא צריך לבנות מגדלים, כל מה שצריך לעשות הוא להחליף את הצבעים" - כלומר, להחליף את שימושי הקרקע מסגול ואפור, המסמלים בתוכניות מתאר תעסוקה ומסחר, לצהוב המסמל מגורים.

לדרום תל אביב וליפו התנקזה במשך שנים תעסוקה "מלוכלכת" ומזיקה, שנהדפה מאזורי העיר האחרים. "כל מה שלא רצו בצפון, זרקו לדרום". יוזמי התוכנית מצדדים בעירוב שימושים - עיקרון מרכזי כיום בתכנון העירוני - של תעסוקה ומסחר המשתלבים באזורי מגורים. אבל במצב הנוכחי בדרום, הכתמים הסגולים והאפורים רק מבתרים את המרחב ומתפקדים ברובם כמטרדים שאינם מאפשרים חיי יום-יום תקינים.

על פי תוכנית המתאר העירונית החדשה, מרבית הפיתוח העתידי הכבד בתל אביב מנותב "לדרום הפרוע", אומרים הפעילים, "לארץ מינהל מקרקעי ישראל, חלמיש, עמיגור ועמידר, היכן שהסיכויים להתנגדות מאורגנת של התושבים הם נמוכים". התוכנית שמקדמת העירייה מעלה את מפלס הכתמים הסגולים בשיעור גדול ואינה נוגעת באף בעיה המטרידה את תושבי דרום העיר, מציינים הפעילים. היא אינה משקפת את ההיסטוריה והזהות של האזור ואת הרצון והצרכים של התושבים. עיקר ההתנגדות מופנה לפיתוח המסיבי העתידי של דרך שלבים כ"נתיבי איילון מערב", שהשפעתה על הדרום והנזק שתגרום עלולים להיות דומים לאלה של התחנה המרכזית החדשה לפני 40 שנה.

כביש שלבים, שיחבר בין נתיבי איילון דרום לבין הטיילת של תל אביב, עתיד להזרים תנועה סואנת למרכז העיר ו"לתקוע טריז בלתי עביר בין השכונות בדרום". לאורכה של הדרך, שתיהפך למעין נתיבי איילון מערב, עתיד להיבנות מתחם התעסוקה הגדול בתל אביב בשטח של כשני מיליון מ"ר, ברובו במגדלים של עשרות קומות. תוכנית המתאר העירונית רואה את הדרום, גם בימינו אלה, לא כמקום מגורים לאנשים תושבי האזור, אלא כ"מרבץ של נדל"ן וכמסחטת ארנונה". מולה מציבה היוזמה אפשרות היסטורית לשים קץ למה שנתפש במשך שנים רבות מדי ככוח עליון, ולגשר על הפער המרחבי והחברתי בינו לבין צפון העיר.

תל אביב מראשיתה היא עיר עתירת קונצפציות תכנוניות, כותב האדריכל ד"ר נתי מרום בספרו "עיר עם קונצפציה: מתכננים את תל אביב" (הוצאת בבל ומשכל), שעמד ברקע היוזמה. "התכנון לא תמיד שירת את טובתה של העיר בכללותה", כותב מרום, "והעניק עדיפות לאזורים ולמגזרים מסוימים בעיר, שלא מתוך ראייה מערכתית כוללת. משום כך, לצד הישגים לא מבוטלים, רשימת מפגעיו ונפגעיו הלכה והתארכה במשך השנים. בראש רשימת הקיבעונות של התכנון וכישלונותיו ניצב הפער המרחבי-חברתי בין דרום העיר לצפונה. ייתכן שמרוב אינרציה הפער כבר נהפך בעצמו לקונצפציה, כזאת המחייבת הפרדה גיאוגרפית וחברתית בין קבוצות שונות בעיר ורואה בו הכרח בל יגונה או תופעה ?טבעית'".

תוכנית "דרום העיר לאנשים" היא קונצפציה המצהירה שהקיבעונות והכישלונות אינם טבע שני אלא מעשה ידי אדם וניתנים לתיקון בהישג יד. עיקרה של היוזמה כאמור הוא שינוי הייעוד העיקרי של הדרום מתעסוקה למגורים תוך עירוב שימושים מתון של מגורים, תעסוקה ומסחר וסילוק שימושי תעסוקה מטרידים. הרבה לפני פרוץ מחאת יוקר המחיה והדיור, התייחסו פעילי דרום העיר ביוזמה התכנונית שגיבשו לצורך בהוזלת הדיור, בריסון תהליכי ג'נטריפיקציה, בגיוון בפתרונות דיור, בתכנון דירות קטנות ובדיור בר השגה לתושבי הדרום (ולא חלוקת מלגות לסטודנטים מהצפון כדי שיעברו לדרום, כפי שהחליטה לאחרונה עיריית תל אביב).

מול העיר הלבנה מצפון, מבקשת היוזמה למצות את הפוטנציאל הטמון בהטרוגניות הצבעונית - ה"פוליכרומית" - של שכונות הדרום, ולשמר "את הקרטוגרפיה המנטלית והפיסית של המקום". הפעילים מבקשים לקדם בנייה "מרקמית" בהמשך לאופי הבנייה ברחובות הקיימים, ודורשים למנוע פתרונות שאינם מתאימים לקנה המידה של השכונות והרחובות הקיימים - כמו המגדלים לאורך דרך יפו-תל אביב או השכונה האיטלקית בקריית שלום, ועוד תוכניות דומות רבות הנמצאות בתכנון - שכל אחד מהם הוא שכונה מבודדת לעצמה.

קרירות מסויגת

עיקרון מרכזי ומרחיק לכת ביוזמה הוא עיקרון השוויון בהקצאת זכויות בנייה: המשך חלוקת הקרקע למגרשים קטנים ומניעת איחוד חלקות המכפיל ומשלש את זכויות הבנייה ויוצר מונופולים של יזמים גדולים, קבלנים גדולים ואדריכלים גדולים שמקימים מגדלים על שטח עצום.

השמירה על עיקרון החלקה הקטנה תוריד את קנה המידה והמחיר של תעשית הבנייה ותייצר מרקם עירוני רצוף מצפון לדרום שיסגור פערים היסטוריים. לעיקרון השלכות מכריעות על מבנה שוק העבודה משום ש"כדי לבנות מגדל צריך להטיס ג'מבו של פועלים זרים מסין, כדי לבנות בנייה מרקמית די בטנדר מחדרה".

אמצעי משמעותי להחייאת האזור הוא חזרה לצירי התנועה ההיסטוריים הרוחביים - במקום דרך שלבים מדרום לצפון - דרך יפו-תל אביב, דרך שלמה, דרך קיבוץ גלויות (דרך לוד ההיסטורית) ודרך בן צבי (דרך ירושלים). הדרכים ההיסטוריות הן עד היום בעלות מאפיינים ומשאבים ייחודיים הניתנים לשיקום ושימור - מסחר בדרך יפו וקיבוץ גלויות, שלמה כרחוב של מגורים, בילוי ותרבות, דרך בן צבי כציר ירוק ומורשת תרבותית היסטורית. עיקרון משלים הוא המשך תוכנית השימור העירונית גם לדרום העיר, הן שימור אדריכלות הסגנון הבינלאומי והן שיקום ושימור של שרידי העבר החקלאי ב"ארץ התפוז".

היוזמה מיוחדת לדרום תל אביב אבל תקפה ורלוונטית לתכנון בכל ישוב קיים. היא מצהירה שאי אפשר לתכנן עיר על פי שיקולי רווח יזמי בלבד, שיפגעו בסופו של דבר בתפקודה הפיסי והחברתי, כפי שמוכיחים אירועי השבועות האחרונים, וכי "האורבניזם המגלומני" שמשתלט כיום על כל בדל עיר בארץ - לא יצלח.

היוזמה, שאין לה כל מעמד רשמי, התגבשה כבר לפני שנתיים והוצגה לפני המופקדים על תוכנית המתאר החדשה בעיריית תל אביב, שם התקבלה בקרירות מסויגת. בימים האלה של מחאה שהתחילה בתל אביב היא זוכה להתעניינות מחודשת, בתקווה שתהיה נדבך בשינויים המיוחלים בשיטה, בסדר היום ובתודעה.



אזור התחנה המרכזית הישנה -למעלה - והחדשה - למטה - בתל אביב תצלומים: יובל טבול וניר כפרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו