בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מפחד ממסמך סלמה

מסמך מהפכני שגיבשו אדריכלים מבצלאל קורא ליצירת מרחב עירוני גדול במרכז במקום ארבעה מרחבים מפוזרים, לביטול "העיר התאגידית" עם מתחמי היוקרה המנותקים, ולהפיכת ערי הפיתוח לערי שדה מבוקשות. אז למה מחרימים אותו בצוותי החשיבה שהוקמו בעקבות המחאה?

3תגובות

במוקדם או במאוחר יוקם בכיכר המדינה בתל אביב "מתחם" מגדלי הפאר המתוכנן למגורי האלפיון העליון ומחכה ליומו. במציאות תכנונית אחרת, יעילה יותר, הגונה וצודקת, שבסיסה פירוק שטח הקרקע העצום למגרשים קטנים יותר (כפי שהיה במקורו) - היה אפשר להקים במקום שכונה עירונית מן השורה, עם מרקם עירוני של רחובות ומגוון אפשרויות מגורים בתעריפים שונים לאוכלוסיות שונות, משולבות במסחר, תעסוקה ובילוי, והמקום היה נהפך לחלק עיר תוסס ונגיש לכל.

במרחק 100 קילומטרים בלבד מכיכר המדינה, עומדים להיעקר בקרוב 30 אלף אזרחי ישראל בני הפזורה הבדואית בנגב ממקום מושבם הנוכחי, בעל כורחם ונגד רצונם, ועל פי החלטת הממשלה מהשבוע ירוכזו בישובים שאינם הולמים את צרכיהם ואת הוויית חייהם. מדיניות תכנון צודקת ודמוקרטית היתה משתפת את הבדואים בתכנון עתידם על פי צרכיהם ותרבותם ללא צורך בגירוש ועקירה.

הדוגמאות הבודדות הללו, שנשלפו באקראי מתוך אינספור דוגמאות של תכנון בישראל, הן עדות לכוחה של מדיניות התכנון, לאינטרסים שהיא מייצגת - ולקו הישר המחבר בין אי צדק מרחבי לאי צדק חברתי. לפיכך כשהעם דורש צדק חברתי, הוא דורש למעשה גם שינוי מהפכני במדיניות התכנון בישראל. במאהלי המחאה זיהו את הקשר כמעט מהרגע הראשון, ובשדרות ובכיכרות אירחו בהתלהבות דיונים בנושא בהשתתפות מומחים. עם הקמתו באחרונה של צוות חשיבה רב-תחומי לגיבוש מדיניות תכנון חלופית, במסגרת הוועדה האלטרנטיבית של יוסי יונה ואביה ספיבק, עלה הדיון בצדק מרחבי כמה מדרגות.

צוות החשיבה בראשותה של הד"ר אמילי סילברמן מהטכניון בחיפה, הוא אחד מכמה צוותים שהוקמו במסגרת הוועדה האלטרנטיבית, והוא מכנס לדיונים אינטנסיביים עשרות מומחים וחוקרים - גיאוגרפים, אדריכלים, מתכננים, מומחי תחבורה, משפטנים, נציגים של ארגונים לצדק וזכויות בתכנון ועוד. זהו שיתוף פעולה רב תחומי חלוצי ויוצא דופן בתחום התכנון.

הצוות דן בסוגיות המרכזיות שהניעו את המחאה: קרקעות, דיור, תכנון וגם תחבורה - שהוא אחד הנושאים המרכזים בתחום התכנון ויש לו השלכות מכריעות על סוגיות של שוויון, צדק מרחבי וחלוקת משאבים. קבוצת התחבורה בצוות מציעה שינוי מהפכני בתפישה: מעיקרון של ‘ניידות' והיכולת לנוע במרחב, שעליו מתבססת מדיניות התכנון הממשלתית הנוכחית - למדיניות תחבורתית חברתית המבוססת על ‘נגישות' ועל פיתוח מגוון אמצעי תחבורה שיגדילו הזדמנויות תעסוקתיות, כלכליות וחברתיות.

אשמת לה קורבוזיה

בימים האחרונים התחוללה סערה בזירת הדיון בצוות, כשבין חבריו הופץ "מסמך סלמה" - מסמך תכנוני אלטרנטיבי שחיברו מורים, בוגרים וסטודנטים לאדריכלות באקדמיה בצלאל בירושלים, בשיתוף אנשי מקצוע בתחום התכנון והאדריכלות. זהו ניסיון שאפתני להציע מתווה כולל "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל" - אולי כפרפראזה על "לקראת אדריכלות חדשה" של לה קורבוזיה. המסמך, שעורר תגובות קוטביות של הערכה לצד ביקורת נוקבת, יוצא כנגד עקרונות התכנון של לה קורבוזיה, האחראים, כך נטען, ללא מעט מכשלי התכנון בישראל ובעולם במאה ה-20 ועד היום.

המסמך הוא תוצאה של סדנת התכנון "שיכון לדוגמה", שהתגבשה ביחד עם אנשי מאהל המחאה בשדרות רוטשילד והתקיימה לפני כמה שבועות בשלוחה של האקדמיה בצלאל, ברחוב סלמה 60 בתל אביב. בסדנה גובשו פתרונות מעשים למשבר הדיור ולשינוי פני התכנון בישראל כדי לאפשר מרחב צודק ובר קיימא. בין מחבריו: דן חסון, שירה גליטמן, אסף מן ויובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל. הקבוצה הזו אינה חלק מהצוות האלטרנטיבי אבל לאור העניין במסמך, הוזמן יסקי להשתתף בצוות. המסמך נשלח גם לוועדת טרכטנברג, וייצא כחוברת מודפסת ובאתר ברשת.

"מסמך סלמה" מצביע על המשגים שנעשו ונעשים גם היום בתכנון הארצי, משגים האחראים לבעיות שהציגה תנועת המחאה - יוקר המחיה, משבר הדיור ואי השוויון בחלוקת משאבים. המסמך יוצא כנגד המגמה הרווחת של משיכת "אוכלוסייה חזקה" לשכונות חדשות בערי השדה, כמו גם באזורים מוחלשים בערים הגדולות. המגמה, שראשי ערים דבקים בה, פוגעת למעשה בערים עצמן, מגדילה פערים בין שכבות באוכלוסייה ומדללת את מרכזי הערים ואת השכונות הקיימות. לעומת גישה זו, ממליץ המסמך לחזק את השכונות הקיימות בערי השדה, ולטפח זהות ותרבות מקומית קהילתית. ערי השדה, על פי המסמך, עשויות להיות אופציה נבחרת ולא ברירת מחדל.

תמהיל דיור מגוון

לצד התנגדות לרפורמות המתוכננות במערכת התכנון (חוק הווד"לים), להמשך הפירוור והפשרת הקרקעות, קורא המסמך לראשונה בשם לתופעת "העיר התאגידית" - תופעה תכנונית, יזמית ושיווקית רווחת בעשורים האחרונים, האחראית לא במעט למשבר הדיור - וקורא לעצירתה. מקורה של העיר התאגידית בשיטת השיווק של קרקעות מדינה מופשרות והעברת שטחים נרחבים לבנייה לחברות-בנייה גדולות וליזמים גדולים (ולמשרדי אדריכלים גדולים ומבוססים). השיטה יוצרת מונופול יזמי ותכנוני, מונעת פיתוח עירוני מבוקר ומגוון, מגבילה תחרות על מחירי הדיור ואחראית במידה רבה להתייקרותם.

העיר התאגידית, טוען המסמך, היא עיר של מתחמי מגדלים בבנייה רוויה, בעלת אופי פרוורי ואוכלוסייה הומוגנית. המתחמים לעולם מנותקים מהעיר שאליה הם שייכים ואינם מהווים חלק מהמרקם העירוני והחברתי. הם נבנים על שטחים פתוחים ובנייתם מחייבת השקעה ציבורית גדולה בתשתיות ללא תועלת רבה לציבור הרחב.

מול העיר התאגידית, קורא המסמך להעדפת המגרש הבודד הקטן והקבלן המקומי הקטן, ולחזרה לתכנון עירוני "פתוח קצה" של רובעים נמשכים, שיאפשרו חיבור המשכי בין שכונות קיימות וחדשות. לקראת סדר יום חדש, טוענים המחברים, יש צורך בשינויים בחוק התכנון והבנייה כדי שיאפשר גמישות בתכנון, עירוב שימושים ותכנון "אבולוציוני" היודע להתמודד עם תנאים וצרכים משתנים.

בסדנה הרעיונית בחנו מחברי המסמך אופציות להגדלה משמעותית של נפחי בנייה בעיקר בערים הגדולות - תמהיל של דירות בגדלים שונים המשלב דיור בר השגה. עד כמה שזה נשמע אנקדוטלי, תקנות המיגון מונעות למעשה בניית דירות קטנות ומוזלות, בגלל הדרישה לממ"ד. המלצת המסמך למיגון חלופי מכניסה בדלת האחורית את ההיבט הפוליטי של הצדק - שהרי המיגון הצודק ביותר וגם היעיל הוא עשיית שלום ולא עוד מיגון.

"מסמך סלמה" הסעיר כאמור את הרוחות בצוות האלטרנטיבי, ועורר ביקורת נוקבת. הקיצוניים במבקרים היו מדעני החברה, חוקרים ותיאורטיקנים מובילים הקוראים תגר על מבנה הכוח ועל אי צדק בחלוקת משאבים במרחב. ביניהם, פרופ' אורן יפתחאל מאוניברסטית בן גוריון, שטבע את המונח "אתנוקרטיה" וניסח לאחרונה ביחד עם סנדי קידר את המונח "צדק מרחבי". "מסמך סלמה" מבחינתם הוא מסמך טכני הרואה בתכנון "כלי מקצועני מנוטרל מערכים", ועורכיו הם "תל-אביבים" המתעלמים ממחצית אוכלוסיית המדינה שאינה מתגוררת בגוש דן. "טוב נעשה אם נעמיד את ‘מסמך סלמה' כסדין אדום לנגד עינינו" - דברי הד"ר ארז צפדיה, חבר בצוות, מדען חברתי מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר.

"מסמך סלמה" הוא אכן מסמך מקצועי. הוא אכן מדבר על "המרחב" במונחים מקצועיים, פיסיים וכמותיים. והרעיונות שעלו בסדנה וכלולים בו אכן מומחשים באמצעות שרטוטים והדמיות שהמבקרים הוקיעו כ"תרשימים יאפיים". המסמך אכן נטול ז'רגון ביקורתי והמלה צדק אינה מופיעה בו, כפי שאיבחנו מדעני החברה נכוחה, וגם לא המלים "אוכלוסייה מוחלשת", יישובים לא מוכרים, בדואים או ערבים. אין ספק שזוהי נקודת תורפה, פרי ניתוק ממושך של הדיסציפלינה האדריכלית מהשיח החברתי - וגם הפוליטי-ביקורתי - הקשור בטבורו לעבודתם.

אבל חרף החולשות, המסמך הוא קודם כל יציאה ראויה להערכה מבועת ה"אדריכלות נטו". מחבריו הם אדריכלים צעירים ואיכפתיים, המערערים על מוסכמות תכנון שיוצרות עוולות ואי צדק, כשם שתנועת המחאה עצמה מערערת על המוסכמות בתחומים אחרים. המסמך מציע כלי למימוש רבות ממטרות המהפכה החברתית, מתוך אמונה שתכנון טוב יאפשר חיים טובים בארץ הזאת לכל מגוון אוכלוסיותיה.

זימונם ביחד של מתכננים ואדריכלים עם מדעני חברה לקבוצת פעולה אחת, היא הזדמנות היסטורית לשיתוף פעולה וחילופי ז'רגון וידע בין הדיסציפלינות שבסך הכל חותרות לאותה מטרה, באמצעים דומים להפליא. כשהמחאה תעבור מהשלב של ב' זה אוהל לשלב של ב' זה בית - שיתוף הפעולה עשוי לשאת פירות מעשיים מעבר למלים ול"תרשימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו