הטייקון של האוהלים

על רקע מחאת האמנים נגד מוזיאון תל אביב, האגף החדשני העומד להיחנך בקרוב נראה כאילו התיישן בטרם עת, כשריד דינוזאורי מסדר יום שעבר זמנו

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

מחאת האמנים נגד מוזיאון תל אביב התחילה מאוחר מדי. הכתובת היתה על הקיר, או ליתר דיוק על הקירות המתקפלים לתוך עצמם, המתפתלים והמתעקמים של האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות העומד להיחנך בקרוב. את המחאה הזאת היה צריך להתחיל הרבה קודם, כשהתוכנית להקמת האגף החדש היתה רק בראשית דרכה.

האגף הוא פרויקט הדגל של המוזיאון ומסמן את דרכו בשנים הבאות. עיצובו נחשב חדשני ונועז - שגריר ראשון בישראל של אדריכלות "דיגיטלית" שהגיחה הישר מצג המחשב. בטרם נבנה כבר זכה לככב בירחוני כרומו בינלאומיים. אבל עם כל אופנתיותו, הוא מייצג אותו סדר יום שמרני ישן שנדמה שנגדו יצאו האמנים בדרישה "לשינוי כולל במוזיאון תל אביב".

האגף החדש של מוזיאון תל אביב. תצלום: יובל טבול

בדיונים בנוגע לעתיד המוזיאון במסגרת המאבק התייחס האמן עופר ללוש לתכנים חדשים שראוי לקדם במוזיאון ולחשיבות הפוליטית והאמנותית בשילובו "במרחב האזורי שלו ובמיקומו בסביבתו הקרובה, באזור הים התיכון". אבל האגף החדש, על משטחי הבטון הפרבוליים המלוטשים שלו, משתלב יותר במרחבי הגלקסיה הדיגיטלית מאשר בסביבה הקרובה, הפוליטית או האמנותית. מיקומו הגיאוגרפי במפת העיר מרחיק אותו עוד יותר מהמרחב האזורי שלו ומתפישתו של המוזיאון כסוכן שינוי.

את דבריו של ללוש ואת מחאת האמנים בכללה יש להבין כקריאה למוזיאון לצאת מהמתחם אל השטח, ממרכז העיר המבוסס לדרום העיר הניזון בקושי מפירורים של מבני ציבור ראויים. שם נוכחותו ופעילותו של אגף מוזיאלי חדש, אולי במתכונת קצת פחות דיגיטלית, היו קרובים יותר לחולל את השינוי המיוחל. על רקע רוחות המהפכה הנושבות ממאבק האמנים וממחאת האוהלים, האגף החדשני התיישן בטרם עת ונראה כשריד דינוזאורי (המעוצב למרבה האירוניה כמעין אוהל ענק, הטייקון של האוהלים) מסדר יום שעבר זמנו. הקריאה לשינוי כולל איחרה למרבה הצער את זמנה, אבל הצידוק להמשך המאבק נשאר על כנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ