בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם שכחנו את שבועת המתכננים?

כנס של עמותת מרחב לימד כי אף שעקרונות התכנון העירוני רק הלכו ונהיו דחופים, שום אסימון לא נופל. סיור ברחבי אשקלון המחיש את המצב

5תגובות

מהכנס הראשון של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל, שהתקיים ב-2005 בבאר שבע ועסק בתחייתו של המרחב הציבורי העירוני, ועד הכנס הרביעי באשקלון בשבוע שעבר שעניינו "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית" - הולכת וגוברת חשיבותם של העקרונות שאותם הציבה העמותה ופעילותה "לקדם פיתוח אנושי, הרמוני ובר קיימא של הסביבה הבנויה בישראל".

רוח גבית למשנתה של העמותה העניקה המחאה החברתית בקיץ האחרון שבה מרחב לקחה חלק פעיל בהרצאות ובמפגשים שקיימה במאהלים ברחבי הארץ. מרחב נחשבת לגוף הפחות חברתי ופוליטי מבין הגורמים הפועלים כיום בשיח התכנוני הביקורתי בישראל, אבל בימי המחאה התברר שבסוגיות הליבה, הקולות השונים מכוונים למטרות דומות - לחיבור ההכרחי בין תכנון, חברה ופוליטיקה ולקשר שאין לנתקו בין צדק חברתי לצדק מרחבי.

מרחב הוקמה ב-2004 ברוח הביקורת על תכנון הערים המודרני שלא השכיל ליצור ערים ראויות לשמן. החזרה לעירוניות "מסורתית" - לעיר הקומפקטית, מעורבת השימושים, הידידותית להולכי רגל, שהמרחב הציבורי שלה, הרחוב והכיכר, הם "במה להתרחשות ציבורית" - היא עיקרון יסוד במשנתה של מרחב, הרואה בה תנאי חיוני לקיום החברה והסביבה בישראל.

אליהו הרשקוביץ

מרחב, שאינה קול יחיד כיום, קוראת לעצירת הפירוור ושיקום מרכזי הערים, לפיתוח תחבורה ציבורית, לשיתוף הציבור בתכנון, להתחדשות של שכונות קיימות במרכזי הערים. במחקר שעשתה לאחרונה נמצא שבשכונות ובשיכונים במרכזי הערים בישראל לבדן אפשר להוסיף כחצי מיליון יחידות דיור בעשר השנים הקרובות.

אף על פי שנדמה שרעיונותיה של מרחב הם נחלת הכלל, הרי רובם עדיין בגדר רעיונות, כפי שמודים גם ראשיה ומייסדיה, האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון, אחרי כנס מוצלח ורב משתתפים באקשלון. פועלה הענף של מרחב - ובכלל זה גם המעבדה להעצמה עירונית ומכון ראשי ערים לעירוניות שהקימה - כמעט שלא חילחל למערכות התכנון וקבלת ההחלטות, ולמעשה ההיפך הוא שקרה: בחוק הווד"לים והרפורמות בתכנון, בהמשך הקמת שכונות ויישובים חדשים, בהזנחה והרס של בנייה קיימת ובתוכניות חדשות המאיימות על שאריות העירוניות שעוד נותרה, כמו תוכנית המתאר החדשה לתל אביב. שאלה שלא נשאלה ונשארת פתוחה היא איך שום אסימון לא נופל.

לא אקולוגי?

אשקלון, שבה התקיים הכנס הנוכחי, היא מעבדה חיה להמחשת טענותיה של מרחב, כפי שאפשר היה להבחין על נקלה בסיור המודרך במסגרת הכנס. העיר בנויה בצפיפות נמוכה ובזבזנית ופרושה על שטח גדול מזה של תל אביב, בעוד מספר תושביה הוא פחות משליש מזה של האחרונה.

רחובותיה של אשקלון הם כבישים בלתי ידידותיים להולכי רגל, שלא לומר מפחידים; היא מתהדרת במספר שיא של כ-80 מעגלי תנועה פרווריים, ובשטחים פתוחים בשפע השמור לעיר ולעירוניותה דווקא לרעתה. המרחב העירוני נחלק לשימושים נפרדים המרוחקים זה מזה ומצריכים נסיעה לכל יעד, שיעור הבנייה צמודת הקרקע הוא מהגבוהים מבין הערים בישראל, ולא היה אפשר להבחין במרכז עירוני או במרקם עירוני כלשהו (למעט בזה שנותר מהעיר הפלסטינית הנטושה מג'דל, שלא נכללה בסיור).

הסיכוי שאשקלון תשנה כיוון קלוש למדי, אם ללמוד מהמשנה התכנונית שפרש אלן מרכוס, המופקד על התכנון האסטרטגי בעיריית אשקלון, שהדריך את הסיור. גם בעתיד יוסיפו לבנות בעיר אזורי תעסוקה ומסחר חדשים על שטחים פתוחים בשולי העיר - בעוד בתוככי העיר ישנו די והותר מקום כדי לבנות עוד כהנה וכהנה. גם בעתיד ייבנו בה שכונות של צמודי קרקע ו"בנה ביתך", שימשיכו את מגמת הפירוור הפנימי ויצריכו עוד כבישים ותשתיות, מעגלי תנועה וחניות, ושלא יגידו להם ש"זה לא אקולוגי". וזה על קצה המזלג. מרכוס הוא בוגר המכון לראשי הערים של עמותת מרחב, פרויקט מבטיח מאין כמוהו, שלא הצליח לשנות כאן הרגלי תכנון ישנים ולא טובים.

אם זה הזמן לחפש אחראים למצב העניינים, הרי בהרצאתו בכנס הפנה האדריכל הלל שוקן, חבר הוועד המנהל המייסד של מרחב, אצבע מאשימה כלפי ציבור המתכננים, מי ש"נטשנו את שבועת הרופאים של התכנון - החובה לשרת את האנושות", חד וחלק. ההמלצות לפתרון משבר הדיור, שהניע את מחאה האוהלים, משקפות לדבריו "את הקלות הרבה שבה אפשר לבקר את ה'מערכת', במקום להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו".

ישראל, אומר שוקן, בנתה בשנות ה-50 וה-60 דיור בר השגה "בכמויות שלא היו מביישות את סקנדינוויה", אבל "אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות", שיצרו ערים-לא ערים, ממצפה רמון ועד קריית שמונה, "והצעירים נוטשים אותן לטובת מקור ההזדמנויות האנושיות היחיד בארץ - תל אביב. השתתפות אמיתית במחאה החברתית מחייבת אותנו בראש ובראשונה לחשבון נפש עמוק וכואב".

עוד כתבות בנושא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו