בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לואיז בלנשר-בתון היתה אחלה גבר

בארצות הברית מציינים 155 שנה להולדתה של האדריכלית הפמיניסטית הראשונה. תזכורת נוספת לכך שהמאבק שבו החלה עדיין נמשך

תגובות

בשנת 1881 פתחה האדריכלית לואיז בלנשר (1856-1913) משרד בעיר מגוריה באפלו במדינת ניו יורק, והיתה לאדריכלית הראשונה בארצות הברית שניהלה משרד עצמאי משלה, וזאת בגיל 25 בלבד. שותפה למשרד, האדריכל רוברט בתון, שלימים נישאה לו, הצטרף אליה מאוחר יותר. בהבדל מהמקובל בתחום שבו אדריכליות נשים נותרות בצלו של בן זוג שותף, היא היתה הדמות המובילה במשרד ואחת האדריכליות המצליחות בזמנה בארצות הברית.

בלנשר-בתון נחשבת לאדריכלית הפמיניסטית הראשונה, חלוצה בפעילות ציבורית ופורצת דרך במאבק נגד אפליה של אדריכליות נשים בתנאי העסקה, בשכר ובמעמד. שיאו של המאבק היה סירובה להתמודד בתחרות היוקרתית לתכנון "ביתן האשה" בתערוכה הקולומביאנית בשיקגו ב-1893, לאות מחאה על אפליה בתנאי ההעסקה. בעוד אדריכלים גברים הוזמנו לתכנן ביתנים בתערוכה ללא תחרות או מכרז, תמורת שכר של 10,000 דולר לביתן בתוספת הוצאות, היא נאלצה להתמודד בתחרות על תכנון ביתן יחיד והשכר שהובטח לה היה המענק הנלווה לפרס בסכום של 1,000 דולר בלבד, ללא השתתפות בהוצאות התכנון.

בתון נתנה פומבי למאבקה במאמרים ובהרצאות שנשאה, ובהם התייחסה לדחיקתן מההיסטוריה של אדריכליות שפעלו כבר בימי קדם באור כשדים ובמצרים. היא היתה האדריכלית האשה הראשונה שהתקבלה לאיגוד האדריכלים האמריקאי ופעלה שם לחיזוק מעמדן של עמיתותיה.

בעבודתה העדיפה לעסוק בתכנון מבנים מורכבים בקנה מידה גדול ומיעטה לעצב וילות ובתים פרטיים, הן מחוסר עניין מקצועי, כפי שציינה, והן משום ששכר הטרחה היה זעום. בין היתר תיכננה מבני תעשייה, בתי ספר ובתי מלון; המרשים מביניהם הוא מלון לפאייט בבאפלו שנבנה ב-1904 והכיל את החידושים האחרונים אז בענף, בכללם תאורת חשמל, מים זורמים קרים וחמים וטלפון בכל אחד מ-256 החדרים.

היקף עבודתה היה גדול ללא תקדים גם במונחים עכשוויים ו"גבריים". בעיקרה התרכזה בבאפלו, המציינת בימים אלה 155 שנה להולדתה בתערוכה רטרוספקטיבית כמחווה לדמותה ולפועלה החלוצי. התערוכה היא עוד תזכורת לכך שהמאבק שבתון התחילה בו לפני עידן ועידנים עדיין נמשך. אמנם דברים השתנו לבלי היכר, מספר האדריכליות הנשים כיום משתווה למספר האדריכלים הגברים, אדריכליות נשים מנהלות משרדים משלהן, מכהנות במשרות בכירות, חבושות בשחור כמו גברים ושתיים מהן קיבלו אפילו את פרס פריצקר לאדריכלות - שתיים ב-35 שנותיו של הפרס, אבל תקרת הזכוכית לא התנפצה.

עובדה היא שכמו בזמנה של בתון, גם כיום כדי לפלס דרך אדריכליות נשים מחויבות לא רק להמשיך את הסדר הגברי, אלא להצטיין בו ביתר שאת, ועל אדריכלית מצליחה אומרים אחלה גבר. במצב המתהווה כיום בישראל, הן עוד יכולות למצוא את עצמן מודרות גם מזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו