בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוחזר המנדט הבריטי: על הספר אדריכלות בפלשתינה-א"י

הציפיות מספרם של האדריכלים עדה כרמי-מלמד ודן פרייס היו גבוהות. מעבר לפוטנציאל הנוסטלגי, ספק אם יותיר חותם ניכר

13תגובות

ספרם של האדריכלים עדה כרמי-מלמד ודן פרייס, "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948", המתעד ומנתח את צורות האדריכלות הארץ-ישראלית שהתפתחו ב-30 השנים שקדמו להקמת מדינת ישראל, הוא התוספת הבולטת ביותר למדף ספרי האדריכלות בעברית בשנים האחרונות. הספר יצא לאור לאחרונה (בהוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות) אחרי 27 שנות מחקר, כלומר יותר משנות דור של אינקובציה שבהן השתנה העולם לבלי הכר, ובכלל זה גם עולם האדריכלות.

הציפיות מהספר היו גבוהות - הן לאור שנות המחקר הארוכות, המאמץ והמשאבים שהושקעו; הן בזכותה של כרמי-מלמד, שיזמה את הפרויקט והובילה אותו - כלת פרס ישראל לאדריכלות, בת לשושלת אצולה אדריכלית, דמות מפתח בסצינה האדריכלית בישראל; והן בהשוואה מתבקשת מאליה למחקר ההיסטורי המונומנטלי של צבי אפרת, "הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות 1948-1973" מ-2005, המתעד ומנתח במבט ביקורתי את המרחב הישראלי בשלושת העשורים הבאים אחרי הקמת המדינה.

"אדריכלות בפלשתינה-א"י", המסכם את עבודת המחקר של כרמי-מלמד ופרייס, הוא ספר מרשים ומושקע - אבל רחוק מההישג ללא תקדים של "הפרויקט הישראלי". מפעלו של אפרת הוא חלוצי ופורץ דרך, חובק כל, מהתכנון הארצי ועד תריס וידית של דלת. לראשונה הצביע על מפעל הבנייה הישראלי כעל פרויקט אחד שלם המכוון מלמעלה, ושינה את פני חקר ההיסטוריה של האדריכלות בישראל.

"הפרויקט הישראלי" עורר גל של מחקרים שרחוק עדיין משיאו, וגם פרץ של נוסטלגיה לאדריכלות התקופה. על רקע רוחות המחאה החברתית, הוא רלוונטי מתמיד. "אדריכלות בפלשתינה-א"י" עוסק בנושא שכבר נחקר הרבה מאוד בישראל ומחוץ לה. הנוסטלגיה לאדריכלות התקופה נהפכה זה כבר לנדל"ן מניב, ובספר אין די כדי להחיות את הנושא ולהעלות אותו לדרך חדשה ורלוונטית לימינו.

טיפה אחת בים

מחברי הספר "אדריכלות בפלשתינה-א"י" מעידים על עבודת הארכיון הענפה שמאחוריו וניכרת בדפי הספר, ועל שפע החומרים שנאספו וחלקם לא נחשפו קודם לכן. אלא שברובם, החומרים כונסו למשבצת מצומצמת של אדריכלות "נטו" וגויסו לניתוח צורני של שפה, סגנונות וקומפוזיציות ולחיפוש אחרי "ניב מקומי" אדריכלי. זה עיסוק מופרז בתחום הפחות הרלוונטי להבנת התקופה ולזיהוי של אותו ניב מקומי, שאינו טמון בקומפוזיציות ובסגנונות אלא ביחסי הכוחות במרחב, ובביטוי שניתן בו לחיי היום-יום ולריבוי זהויות ותרבויות החולקות אותו.

בזמן ש"אדריכלות בפלשתינה-א"י" קרם עור וגידים לאטו, המחקר של אדריכלות תקופת המנדט שיגשג ופרח בקצב מסחרר בשורה של מחקרים אקדמיים, כנסים בינלאומיים, ספרים ומאמרים - החל בקטלוג התערוכה "עיר לבנה" של מיכאל לוין, שהניח את היסוד כבר ב-1984, השנה שבה התחילה כרמי-מלמד את המחקר שלה, דרך כנס ה"באוהאוס" הבינלאומי בתל אביב ב-1994 וספרה של ניצה סמוק "בתים מן החול", ועד הפרסומים סביב ההכרזה על העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית. ואלה רק טיפות בים.

חרף חסרונותיהם של בני הדור הראשון למחקרים של אדריכלות התקופה, הם עשו היסטוריה והיו בסיס הכרחי למחקרי עומק מקיפים בדור השני והשלישי של היסטוריונים ותיאורטיקאים ביקורתיים. ספרם של כרמי-מלמד ופרייס - שכמעט אינו מזכיר את המקורות הללו ורבים אחרים, גם לא בהערות שוליים - הוא במידה רבה היסטוריה ישנה ואיחר את זמנו. ספק אם יותיר חותם ניכר מעבר למקומו המכובד על המדף, ומעבר לפוטנציאל הנוסטלגי הטמון בשרטוטים הידניים הפזורים בו בשפע כמו בחוברת הדרכה בבתי ספר לאדריכלות של פעם ו"מעמידים מצבה לפרקטיקה נכחדת".

משעשעת ומביכה

הספר עצמו, במהדורה מהודרת, בכריכה נוקשה ובעיצוב מושלם של מיכאל גורדון, הוא מוצר יוקרה לכל דבר וסמל סטטוס. ממדיו וכובד משקלו - כמעט אי אפשר להרים אותו ביד בלתי מזוינת משולחן הקפה - הם אנכרוניזם בזכות עצמו וטרדה לא קטנה בחיפוש חוזר ונשנה אחרי תנוחת קריאה, קטנונית ופרוזאית ככל שהסוגיה הזאת יכולה להישמע. גם מבלי להידרש לשאלה הנצחית אם סופו של עידן הדפוס כבר הגיע, מדובר ללא ספק בבזבוז משאבים צורם בלי כל צידוק נראה לעין ובלי שמץ של פרופורציה. במחשבה שנייה, אולי תרומתו לעולם תהיה הקריאה לשים קץ לעידן האלבומים.

גורדון הוא גם המעצב הגרפי של הספר "הפרויקט הישראלי", שני כרכים עבי כרס שגם בהם הדפדוף לא בדיוק נוח. השלמות הגרפית דומה בשני המקרים אלא שבאורח פלא, כרכי "הפרויקט הישראלי" יצאו מתחת ידיו של גורדון כשני בלוקים אפורים של שיכון ציבורי, בכריכה רכה כמו טיח. "אדריכלות בפלשתינה-א"י" לעומתם נראה כמו וילה בורגנית לאצולת הארץ עם חיפוי אבן קשיח. אם "הפרויקט הישראלי" מתמסר לטקסט הכתוב והדימויים החזותים הם מעין אזכורים בלבד, הרי ב"אדריכלות בפלשתינה-א"י" הדימוי החזותי הוא המסר. אבל אולי זאת לא הגרפיקה, אלא השקפת העולם.

לשון הספר "אדריכלות בפלשתינה-א"י" היא חד פעמית, משעשעת ומביכה לסירוגין. היא ניכרת בגוון לירי עד מתפייט, בשימוש עשיר במיוחד במטאפורות ובנטייה בולטת להאניש את האדריכלות ולייחס לה יכולת עצמאית משלה. כך, לדוגמה, האדריכלות המודרנית התקופתית לובשת שמלות לבנות, הצורות "מחייכות, רעננות וזקופות קומה", מגדל "משוחח", חזית "כמו מרחפת" ו"שכבות ‘מטיילות'". על מה כבר נשאר לאדריכל לתת דין וחשבון אם הבניינים עושים הכל בעצמם.

אין ספק שאדריכלות המנדט מהלכת קסם, בחלקו אוריינטליסטי-קולוניאליסטי, על מחברי הספר, המתרפקים על התקופה שבה האדריכלות והציונות מגויסות כתף אל כתף "לכינונו של סדר חברתי חדש וצודק", ואלה באלה נשזרים "נסיבות של מקום, זמן והיסטוריה ליצירת מזיגה של מסורות מקומיות, ערכים חברתיים ומבע אדריכלי מודרניסטי. צמיחתו של ניב מקומי היתה בלתי נמנעת, והתצריף הזה הוא עניינו של הספר". אפשר להבין אותם ואת קריאתם לשמר את "הסגולות יוצאות הדופן של אדריכלות המנדט". הרי גם בלי קשר לארכיטקטורה עולה מדי פעם בארץ הקריאה: יוחזר המנדט הבריטי.

קשה יותר להסכים ולהבין כיצד "ההסתכלות לאחור, באמצעות הניתוח הפורמליסטי המוצע בספר, חושפת אמירה הקוראת להמשך", כלשון המשפט החותם את הספר ומציב אתגר לעתיד. אדריכלות המנדט תוכננה ונבנתה בסביבה תרבותית, חברתית, כלכלית וטכנולוגית שונה לגמרי מזו של היום. השימור של מה שראוי וניתן לשמר הוא מחויבות ראשונה של המדינה להיסטוריה של התרבות המקומית. התרגום של הסגולות יוצאות הדופן לתנאי הייצור של האדריכלות היום באמצעות ניתוח פורמליסטי הוא דרך סלולה למבוי סתום, אם לשפוט לפי כמה וכמה מעבודותיה האדריכליות הבולטות של כרמי-מלמד עצמה בהשראת אדריכלות המנדט. גם לנהר הזה אי אפשר להיכנס פעמיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו