שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בין באוהאוס ל"באוהאוס"

יוקרתו של בית הספר המהולל ניצבת בימים אלה בפני איום נוסף, הפעם מכיוון התרחבותה הצפויה של רשת "עשה זאת בעצמך" גרמנית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

שם המותג "באוהאוס" כבר מזמן אינו מזוהה באופן בלעדי עם בית הספר המהולל לעיצוב ואדריכלות שפעל בגרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר בין השנים 1919-1933. באוהאוס הוא כיום שם נרדף לרוח הזמן ההוא ולסגנון "מודרני" בכלל, מונח כמעט גנרי מתחום עיצוב הבית והלייף-סטייל והשם שאימצו לעצמם מוסדות וגופים מסחריים רבים ברחבי העולם - החל בחברה לפיתוח נדל"ן ששמה באוהאוס ובחנות מוצרים, ספרים ומזכרות משגשגת ששמה מרכז באוהאוס בישראל, וכלה בלהקת הרוק הבריטית "באוהאוס" שנודעה בסגנון גותי מינמליסטי ואפל (ויש אומרים שביפאן ישנו אפילו "בית אהבה" ששמו באוהאוס).

בעוד המותג צובר פופולריות במחוזות צפויים יותר או פחות, שומרי החותם של מורשת הבאוהאוס, מנהלי הארכיונים והמוזיאונים של בית הספר בערים שבהן פעל בגרמניה, חוששים לפיחות במעמדו וזאת מבלי שיזכו לפחות לתגמול הולם על הפרת הזכות לשם, שהיה מסייע להם רבות לממן את פעילותם המבורכת. האיום הגדול כיום על שרידי האקסקלוסיביות של המותג הוא רשת "עשה זאת בעצמך" לבית ולגן מהגדולות והמצליחות בגרמניה, משהו שבין וולמארט והום סנטר, שאימצה אף היא את השם והוא מתנוסס על כ-190 סניפיה ברחבי אירופה, כפי שדיווח השבוע אתר העיתון "דר שפיגל", לרגל תוכניותיה של הרשת להרחיב את פעילותה למדינות נוספות ביבשת.

סניף של רשת באוהאוסצילום: אלכס בוס

הסיפור אינו חדש. תחילתו ב-1960 עם הקמת הסניף הראשון של הרשת "באוהאוס" בעיר מנהיים בגרמניה. המשכו ב-1972 בתביעה שהגישו מנהלי ארכיון הבאוהאוס בברלין נגד בעליה על שימוש בלתי הוגן לכאורה בשם. התביעה נדחתה אחרי שהשופט בדין פסק שהשם "באוהאוס" כבר אינו יצירה מקורית אלא מושג גנרי המתייחס לסגנון חיים בכלל והוא אינו קשור עוד למוסד מסוים או לאדם מסוים - הכוונה היתה בוודאי לוולטר גרופיוס, מייסד בית הספר באהואוס וממציא שמו, שהיה אז בין החיים - ונהפך לנחלת הכלל. כפי שהתברר מאוחר מדי, גרופיוס וחבריו, לוזרים שכמותם, לא טרחו לרשום פטנט על השם באוהאוס והמותג נהפך פרוץ לכל רוח, ובחינם. או שאולי זאת לא היתה לוזריות אלא השקפת עולם שדגלה בעבודה משותפת ליצירת עולם חדש ונועז מבלי להתווכח על קרדיט.

מבנה בית הספר שייסד ולטר גרופיוסצילום: אלכס בוס

בשלב הנוכחי העניין בסאגה הוא ציבורי ותרבותי יותר מאשר משפטי וכלכלי. מצד אחד, אכן יש טעם לפגם ומידה רבה של עזות מצח בהתנהלותה של הרשת. מצד אחר, בעוד מוסדות הבאוהאוס משמרים את המורשת, וחנויות יוקרה מוכרות את מוצריו לאניני טעם ועתירי ממון, הרי הרשת היא זו המממשת הלכה למעשה את חזונם של מייסדי בית הספר לעצב סביבה טובה יותר ויפה יותר לכל שכבות העם. מוצריה שימושיים ויעילים יותר, הם איכותיים אך עממיים ובלי פוזה ומחירם שווה לכל נפש. ולא נותר אלא לצטט את דובר הרשת, שאמר לעיתון הגרמני כי בעוד 50 או 100 שנים כבר לא יבדילו בין באוהאוס ל"באוהאוס". והשאלה היא אם זוהי נבואת זעם או חזון אחרית הימים.

שאלה אחרת היא כיצד זה שדווקא בישראל לא הוקם עדיין מוזיאון ראוי לשמו שיתמקד בחקר התקופה ותיעודה, במפגש התרבויות והלאומים במרחב המקומי. הבאוהאוס, כשם נרדף למודרניזם בכלל (הגדרה לא לגמרי מדויקת אבל קולעת), אחראי במידה רבה לעיצוב הסביבה, הנוף הבנוי והטעם בכל תחומי החיים בישראל, והוא הותיר כאן חותם בולט בהרבה מאשר במחוזות הולדתו באירופה, לטוב ולרע. ישראל ניכסה אותו לצרכים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים בזירה המקומית והבינלאומית, ורק מתבקש שיהיה לו כאן מיוחד מקום משלו. יש די והותר בנייני "באוהאוס" שיתאימו למשימה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ