סילוקה של מירי אלוני מהמדרחוב בת"א הוא תמרור אזהרה - סביבה - הארץ

סילוקה של מירי אלוני מהמדרחוב בת"א הוא תמרור אזהרה

במקום לגרש אותה, עיריית תל אביב היתה צריכה להודות למירי אלוני על שהואילה לכבד בנוכחותה את המרחב הציבורי העירוני

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

הגירוש הוא בדמנו. עכשיו זאת מירי אלוני. הזמרת סולקה בשבוע שעבר ברגל גסה ובלב ערל ממדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, שם נהגה לשיר במשך שנים רבות באותו קול ענק שאין שני לו, ולמרבה הצער נדחה מבמות רבות אחרות ההולמות אותה בהרבה. מעניין איזה פשע נגד האנושות המוניציפלית ביצעה אלוני ובגינו סולקה מהמקום היחיד שהאיר לה פנים, כיכר העיר.

געוואלד, היא מופיעה ללא אישור, כטענת אנשי החוק שבטח מתגלגלים מצחוק מתחת למצחייה. גם כן "פשע". אוי ואבוי, מערכת ההגברה שלה חרגה מהדציבלים הרשמיים המותרים, כטענתם של דיירים באזור, שברעש הנורא מסביב הצליחו הפלא ופלא לזהות דווקא את הדציבלים שלה. ואם זה לא מספיק, הרי שיא השיאים הוא הופעתה האקסצנטרית של אלוני והליכותיה הלא מהוקצעות, כטענתם של כאלה ואחרים. נוכח חטאים כאלה עיריית תל אביב לא תנוח ולא תשקוט עד שתשליט סדר ברחובות הלוהטים.

אלוני. תרומתה לתל אביב עולה על אירועים מוניציפליים כשריםצילום: עמנואל ילין

אלא שכנראה זהו לא כל הסיפור. סילוקה של אלוני הוא רק תמרור אזהרה, איתות לבאות, וסימן למה שעומד לקרות בנחלת בנימין ובאזורי עיר רבים אחרים שזה עוד לא קרה להם: על פי תוכניות ההתחדשות העירונית בנחלת בנימין, המדרחוב עתיד לשנות את פניו לבלי היכר ולקום מחדש כמדרחוב בוטיק עם בנייני בוטיק ובהם מלונות בוטיק ובתי קפה בוטיק ודיירי בוטיק שתופעות כמו אלוני הן לא כוס התה שלהם, ושל יזמי פרויקט ההתחדשות ושל העירייה הנלהבת לקידומם. לא, אלוני לא מתאימה ל"לוק" הממשמש ובא ואחת דינה גירוש. דמותה והופעותיה עוד עלולות להפיח חיים אמיתיים בתמונת הרחוב המתחדש ולאיים על מחירי המטראז'. עיריית תל אביב מיהרה לנטרל את האיום המתקתק מבעוד מועד, וכל היתר הוא סתם תירוצים.

מבלי להיכנס לנסיבות שהביאו את אלוני עד הלום, במקום לאולמות המופעים השווים והנחשקים ביותר. תל אביב צריכה להודות לה על שהואילה לכבד בנוכחותה את המרחב הציבורי העירוני. היא צריכה לשאת אותה על כפיים בכל אשר תפנה ולא לגרש אותה בבושת פנים. פניה שלה. תרומתה של אלוני לתל אביב עולה עשרת מונים על זו של אירועים מוניציפליים כשרים למהדרין שקיבלו אלף אישורים, כמו תערוכת פסלי השוורים המהוללת בשדרות בחסות בנק ידוע, או המרתונים העירוניים בחסות מותג מפורסם, או שלטי הפרסום הענקיים, ועוד כהנה וכהנה.

גירושה של אלוני מפינתה בכיכר מגן דוד עורר מחאה כלל ארצית וככל הידוע היא הורשתה לחזור למקומה. לפי שעה. אם קוראים נכון את מפת ההתחדשות העירונית, זמנה של אלוני הוא זמן שאול, כמו הזמן של אמני המדרחוב האחרים או הזמן של אוהלי השדרה. זה פשוט לא מתאים ל"לוק" ולתג המחיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ