בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך תיכננתי את וושינגטון

עמוד אחד, 600 מלה, הקדמה קצרה ושלושה סעיפים: מסמך מויניהן, שבימים אלה מציינים בארצות הברית יובל לחיבורו, מנסח בפשטות מעשית את הכללים שעל פיהם מתוכננים מבני ממשל עד היום. ומה המצב בארץ?

9תגובות

איך זה שבנייני הציבור שלכם נראים טוב כל כך, שאלתי פעם את יו”ר הסניף של אגודת האדריכלים בוושינגטון ‏(אדריכל צעיר אז, שאת שמו שכחתי‏) בתום סיור בין מבני הממשל בעיר - הקפיטול, בנייני המשרדים בשדרת פנסילבניה וקונסטיטיושן, בספריית הקונגרס, באנדרטאות במול, בפארקים וברחובות, שגם חיפוש קטנוני במיוחד לא גילה בהם ידית רופפת, אריח שבור, שלט מט לנפול, עץ או דשא יבש, ומנגד גם לא הצטחצחות לשמה. נכון שמבני הממשל בוושינגטון הם לא וושינגטון האמיתית ולא ארצות הברית האמיתית, אבל יש לפחות למה לשאוף.

מלא בגאווה פטריוטית אמריקאית תמימה, האדריכל הצעיר שלח אותי שוב לספריית הקונגרס והסביר לי איפה אוכל למצוא את “מסמך העקרונות לאדריכלות פדרלית של מויניהן” ‏(Moynihan) - האורים והתומים של אדריכלות מבני הממשל בארצות הברית. המסמך נכתב בשנות ה–60 של המאה הקודמת, הסביר האדריכל, אבל הוא נר לרגליו של כל ממשל וכל אדריכל שעובד עם הממשל, גם נוכח השינויים הכבירים שהתחוללו מאז - בסגנון האדריכלי, בטכנולוגיה ושיטות הבנייה, בתחומי החברה, הסביבה, הפוליטיקה והממשל.

בלומברג

בזמנו לא טרחתי לחפש את המסמך. השבוע הוא עלה לסדר היום הפנימי של האדריכלות בארצות הברית במלאות 50 שנה לחיבורו. היובל צוין במאמרים בכתבי עת מקצועיים ובכנס מויניהן לאדריכלות ציבורית שהתקיים בוושינגטון במאי השנה מטעם מינהלת השירותים הכלליים הממשלתית, GSA, הממונה על תכנון והקמה של מבני ממשל בארצות הברית ומקדמת בשנים האחרונות תוכנית למצוינות אדריכלית במבני ממשל. המסמך הוא חלק מדו”ח של ועדה מיוחדת למבני ממשל, ונוסח על ידי הסנאטור הדמוקרטי המהולל דניאל פטריק מויניהן ‏(1927–2003‏), שכיהן אז כיועץ למשרד לעבודות ציבוריות בממשל קנדי.

צירופו של המסמך לדו”ח נבע מהנחת היסוד כי איכותם של מבני הממשל ועלותם “נובעות באופן ישיר מאיכות התכנון והעיצוב” ואדריכלות טובה היא חלק בלתי נפרד מתפקודו של המבנה. הדו”ח הונח על שולחנו של קנדי ב–1 ביוני 1962. גרסה מלאה של מסמך העקרונות האדריכלי המצורף אליו נמצאת באינטרנט. למרבה ההפתעה, הוא משתרע על לא יותר מאשר עמוד אחד בלבד. כ–600 מלים בסך הכל - הקדמה קצרה ושלושה סעיפים של המלצות כלליות ובלתי מחייבות.

>>> “מסמך העקרונות לאדריכלות פדרלית של מויניהן”

המסמך מנוסח בפשטות על סף הקלישאיות. הוא משלב בטבעיות יובשנות מעשית, פטריוטיות, דמוקרטיות אזרחית, דרישה להשקעה כספית באיכות אדריכלית, ודגש על חסכנות ועמידה בתקציב. זה אינו מסמך מקצועי או ביורוקרטי, ואין לו תוקף תחוקתי - ודווקא משום כך הוא היה ככל הנראה למסמך מכונן. עקרונותיו הם עד היום “הסטנדרט שאליו אנו מחויבים להגביה את מאמצינו ואבן הבוחן להערכת עבודתנו”, כפי שציינה מינהלת השירותים הכלליים לרגל היובל.

בהקדמה לעקרונות המסמך מציין המחבר כי עיצובם של מבני ממשל בארצות הברית, ובמיוחד בוושינגטון הבירה, מחויב לענות על דרישה כפולה: להיות יעילים וחסכנים ו”להוות עדות חזותית למעמדו המכובד של הממשל, לתעוזה, החזון, החוסן והיציבות של הממשלה האמריקאית”. משימתה של האדריכלות הפדרלית, מדגיש מויניהן, היא לעמוד במבחן שהציב פריקלס לאתונאים והיה נר לרגליו של הנשיא קנדי עם כניסתו לכהונתו: “לא להיות חיקוי אלא מופת לאחרים”. לא פחות.

אי–פי

המסמך ממליץ כי על מבני הממשל לשקף את רוח זמנם ולהימנע מאחידות ומסגנון אדריכלי “רשמי” - עד המחצית הראשונה של המאה ה–20 הסגנון הפדרלי היה בעיקרו ניאו קלאסי. אחרי מלחמת העולם השנייה, הסגנון היווני־רומי נקשר בעיקרו למשטרים עריצים, וארצות הברית הגיבה בפלורליזם אדריכלי, לעתים עולה על גדותיו. עוד קובע המסמך כי שיטות הבנייה, החומרים והגימור יהיו “אמינים”, והמבנים יהיו שימושיים, יעילים וחסכניים לבנייה, לתפעול ותחזוקה - ונגישים לבעלי מוגבלויות.

המסמך מציב סייגים לבחירת תוכניות בנייה בדרך של תחרויות תכנון וקובע כי אלה יתקיימו רק “במקרים המתאימים”. התוכניות הזוכות בתחרות ייבחנו על ידי אנשי מקצוע מנוסים ובעלי מוניטין לפני חתימת החוזים. הצעד הראשון בתהליך התכנון יהיה בחירת אתרי הבנייה ופיתוחם, וייעשה בהסכמה עם הרשות המקומית. דגש מיוחד בתכנון יושם על “התזמור ההרמוני” בין המבנים לבין שאר רכיבי הסביבה, הרחובות ושטחי הציבור. וזה פחות או יותר הכל.

בסרט “Democratic by Design” שהופק לרגל כנס היובל, שבו קוראים אדריכלים את סעיפי המסמך מלה במלה ברצינות כאילו קראו את נאום גטיסברג של אברהם לינקולן, החרוט לתפארת על המונומנט לזכרו בוושינגטון. קבוצה אחרת של אדריכלים ואישי ציבור הוזמנו כדי לבחון את המסמך ממרחק הזמן והתייחסו למשימה שהוטלה עליהם, ולמסמך עצמו, ברצינות לא פחותה. הבחינה מחדש הולידה שורה של המלצות מתוקנות ברוח הזמן.

הסרט “Democratic by Design”. רצינות תהומית

הדגש במרביתן היה חברתי, סביבתי ופוליטי יותר מאשר אדריכלי נטו: תכנון בר קיימא, אדריכלות ירוקה, השתלבות במרקם העירוני, הימנעות ממונומנטליות והתנשאות, ביטול ה”גבול החד בין נותני השירות למקבליו”, ייצוג אדריכלי הולם לרב־תרבותיות האמריקאית, שקיפות אדריכלית כביטוי לשקיפות שלטונית ועוד הרבה. האדריכל דייוויד צ’יילדס מ–SOM והפרופסור ויטולד ריבצ’ינסקי מאוניברסיטת פרינסטון דרשו לבחון מחדש את תקנות האבטחה הדרקוניות ההופכות מבני ציבור ל”יעדים מבוצרים” ולחייב פתרון אדריכלי אזרחי נאות.

המסמך הוא כל כך אמריקאי עד שקשה לחשוב אפילו על תרגום לישראלית. במחקר מאלף על בקרת העיצוב בישראל מצאה האדריכלית ד”ר נורית קורן כי בישראל קיימת מערכת בקרה אך היא אינה מתפקדת כראוי ומתקשה לעמוד בדרישות שלטון החוק, ונדמה שהבנייה יצאה משליטה. הבקרה מתמקדת בעיקרה בסגנון ובאופנה ולא בצרכים חיוניים של הציבור, ו”אדריכלים מעדיפים את חופש הביטוי האישי על יצירת תרבות עיצוב כוללת”. צריך, מציינת קורן, “שאדריכלים יוותרו על מעט מהאגו שלהם, שמתכנני ערים יבינו בעיצוב עירוני ופוליטיקאים יתחילו להתעניין בצורה של הארץ הזאת”.

אולי מה שצריך זה גם קצת “אמריקאיות”. האמריקאים הבוקים האלה לא יודעים חוכמות ולא חוקרים במופלא מהם. אם כתוב באיזשהו נייר עמדה לאדריכלות שישנה אחריות ישירה לאיכותם של מבני הממשל והיא מחויבת לייצג את חזונו וחוסנו, אז הם זה מה שהם יעשו, כמיטב יכולתם. העובדה שעקרונות אלו הופנמו בדרכים שונות לתוך “שלטון החוק” היא עוד עדות לאותה בוקיות בריאה, שיש שיקראו לה “תרבות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו