אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

האם העיר האפורה של באר שבע תהיה תשובה הולמת לעיר הלבנה של תל אביב? האם הברוטליזם הוא ה"באוהאוס" הבא? האם אדריכלות הבטון החשוף תמצא את דרכה ללבבות המתנכרים לה היום? הרי גם מול אדריכלות הבאוהאוס עיקמו את האף רק לפני עשור או שניים. האם אדריכלות המדינה ב-20 השנים הראשונות להקמתה תצטרף לפנתיאון הישראלי לצדה של האדריכלות המנדטורית הטרום מדינתית בעשורים הקודמים? האם דרישת השלום האדריכלית ממדינת הרווחה בשנותיה הראשונות תביא בכנפיה גם מסר חברתי ולא רק אופנה ונוסטלגיה? מי יודע.

בינתיים, תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון החשוף בבאר שבע, שיזמו האדריכלית ד"ר הרס שדר והאדריכל עמרי עוז אמר, קוראת להפוך את בירת הנגב ל"בירת הברוטליזם" של ישראל. "באר שבע המודרנית נבנתה בשני העשורים הראשונים להקמתה על ידי המדינה פשוטו כמשמעו. יש בעיר יצירות אדריכליות נועזות בסגנון הברוטליסטי שהיוזמה הפרטית לא היתה יכולה לקדם באותה עוצמה", אומרת שדר. "קבלנים לא אהבו אותה וגם לא הקהל הרחב. הרעיון שלנו הוא למנף את הברוטליזם ולמתג ולסמן את העיר כבעלת מורשת אדריכלות בטון ייחודית בסדר גודל לאומי".

שדר ועוז אמר הגישו לפני כמה חודשים תוכנית רב שנתית עקרונית לקידום היוזמה לעיריית באר שבע. בעירייה עצמה זיהו כבר לפני זמן את הפוטנציאל הטמון במורשת הברוטליזם המקומי, כדבריה של אדריכלית העיר יוספה דברה. לפני כשנתיים הוזמן סקר מבנים מהתקופה בעיר. ההצעה למתג את העיר כבירת הברוטליזם שגיבשו שדר ועוז אמר "נפלה על קרקע פורייה והתאימה לכוונות העירוניות והוחלט על שיתוף פעולה בין הגורמים", אומרת דברה. קידום התוכנית נעצר עקב מבצע עמוד ענן, אבל כעת הופשר שוב ויצא לדרך (אם כי נדחה עוד קצת עקב הבחירות המוניציפליות באוקטובר).

צלליות של מבנים ברוטליסטיים בבאר שבע. עיבוד: עמרי עוז אמר

על פי התקדים המצליח של מיתוג העיר הלבנה בתל אביב, מתוכננת בבירת הנגב סדרה של אירועים סביב נושא הברוטליזם ב-2014. בין היתר יתקיימו כנס אקדמי בנושא הברוטליזם ושימורו, תערוכה מוזיאלית, סיורים אדריכליים ואירועי חוצות לציבור הרחב. בימים הקרובים ייצא קול קורא להשתתפות באירועים. לדברי ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ, "לאור תהליך מיתוג העיר כבירת ההזדמנויות של ישראל, ביקשה העירייה להכליל גם את המבנים הברוטליסטיים המרשימים כחלק מתהליך המיתוג. באר שבע היא הזדמנות גם בתחום האדריכלות".

ישראליזם

העיר הלבנה היא לבטח דגם ראוי לחיקוי, אם כי ספק אם הוא ניתן לשחזור ללא המשאבים - ולא רק הכלכליים - והמאמצים הסיזיפיים הנדרשים למימושו. גם בתל אביב המהלך רחוק מלהיות פשוט או מסוכם. המפעל המפואר של תוכנית השימור והכרזת אונסקו מאוים כעת בתביעות חמדניות על ירידת ערך הנכסים, ותוכניות בנייה חדשות מאיימות על המשך קיומה של העיר הלבנה. מצד אחר, בהבדל מהבאוהאוס, הברוטליזם נחשב כיום לטרנד קולי בחוגים הנכונים. לפיכך יש להניח שמי שטפלו על האדריכלות הלבנה שהיא מיתוס מומצא, מזויף ומולבן, יורידו את הכובע לפני ה"אמת" המוחלטת של אדריכלות הבטון האפורה.

הברוטליזם לקח חלק נכבד בבניין הארץ, בתכנונה של המדינה ובהקמת מוסדותיה. הזרם צמח במקורו באירופה בשנות ה-50 כמחאה רדיקלית בכמה חזיתות. אדריכלית, אורבנית ופוליטית כנגד הדוגמה המודרניסטית השלטת לפני מלחמת העולם השנייה, ומול הממסדים המדינתיים הלאומיים שנקשרו בה. בישראל הוא גויס דווקא לשורות הלאום ושירת אותו באמונה - ובכשלונות מהדהדים. הברוטליזם הישראלי "ודאי אינו מקורי אבל הוא אותנטי במלוא המובן", כותב האדריכל צבי אפרת בספרו "הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות 1948-1973".

הברוטליזם גויר בידי אדריכלי המדינה עד שנהפך ל"ישראליזם", כהגדרתו של אפרת. הוא פתח פתח לאדריכלות ישראלית מקומית מול האדריכלות המקומית הילידית, ופרש לפני דור אדריכלי המדינה הצברים אופק חדש, פטריוטי אפשר לומר, מול אדריכלות הבאוהאוס ה"גלותית" הקוסמופוליטית של הוריהם הביולוגיים והרוחניים. אדריכלות הבטון, חומר בנייה זול יחסית, נפוצה ונקלטה בכל רחבי הארץ. באר שבע, שהיתה מעבדת ניסוי מרוכזת לברוטליזם ובה נמצא אוצר אדריכלי תקופתי עשיר, הזדרזה לטעון לכתר של בירתו הבלתי מעורערת בישראל.

רשימת המבנים בהצעתם של שדר, שחקרה במסגרת הדוקטורט שלה את השפעת משרד השיכון על ההתפתחות האורבנית של באר שבע, ושל עוז אמר, אדריכל ופעיל חברתי ותושב באר שבע לשעבר, מדברת בעד עצמה. הם תוכננו על ידי מיטב האדריכלים בני דור המדינה ומייצרים אוסף מרשים, מהפנט ואימתני כאחד של שכונות ובנייני מגורים, מבני ציבור, מוסדות השכלה ותרבות, שזכו לתהילה בישראל ובזירה הבינלאומית, באותה מידה ששמם יצא לשימצה. בעיקר מצד אלה שנדונו לחיות ביומיום את הניסוי האדריכלי היומרני וחווים על בשרם את המשגים והכשלים.

הברוטליזם ותכונותיו הסגנוניות והחומריות נתפשו כאלגוריה אדריכלית לצבר הישראלי הצעיר, המחוספס, הישיר, הכוחני, כמו הבטון החשוף. אדריכלי הברוטליזם עצמם היו ילידי הארץ, צעירים בני דור המדינה. דמותם ופועלם התאימו במידה רבה לאלגוריה. למרבה האירוניה, את יצירותיהם הם בנו בעיקר למהגרים שזה מקרוב באו, שהמדינה שלחה הרחק לפריפריה להתגורר ביצירות הבטון הצברי שלה. האדריכלים עצמם לא הלכו אחריהן לשם.

רבע קילומטר

מעבדת הברוטליזם בבאר שבע כוללת בין היתר את בית אלטשול בתכנון יסקי־אלכסנדרוני, מגדל המגירות ובית הפירמידה בתכנון לופנפלד־גמרמן, בניין עיריית באר שבע והספרייה על שם זלמן ארן באוניברסיטת בן גוריון בתכנון נדלר־ביקסון־גיל, הקונסבטוריון למוסיקה בתכנון רכטר־זרחי, מרכז הנגב ומעונות הסטודנטים ג' בתכנון רם כרמי ושותפים, אנדרטת חטיבת הנגב שעיצב האמן דני קרוון (מבנים ברוטליסטיים רבים נראים בעצמם כאנדרטות או מוצבים), ועוד הרבה.

וכמובן את ה"השיכון לדוגמה", פאר היצירה ושיברה, שתיכננו שישה משרדי אדריכלים צעירים אז בשכונה ה' בעיר בהובלתו של אברהם יסקי. "השיכון לדוגמה בבאר שבע היה ונותר הפרויקט הניסיוני ביותר, החדשני ביותר והשאפתני ביותר בתולדות מדינת ישראל", כותב האדריכל שרון רוטברד בספרו "אברהם יסקי: אדריכלות קונקרטית". בולט בשיכון במיוחד בניין רבע הקילומטר, הבניין הארוך ביותר בארץ, שתכננו יסקי־אלכסנדרוני והיה לאחד מסמלי העיר והברוטליזם הישראלי.

חשיבותו של השיכון לדוגמה - שנבנה רק בחלקו הקטן - היתה בעיקרה בחזון האורבני. חזון המבוסס על רשת הרחובות של העיר הישנה ("העתיקה"), בניגוד לעקרון התכנוני של שכונות מבודדות ללא שלד עירוני שמאפיין את באר שבע מראשיתה ועד ימינו אלה. רוטברד מאמין ש"עדיין ניתן לעשות מה שיסקי הציע בזמנו ופשוט להמשיך את הגריד של העיר הישנה, לפרוש אותו על פני כל השטחים הריקים שעדיין מפרידים בין השכונות ולהשתמש בו כמלט שידביק ויאחד את כל חלקי העיר החדשה עם העיר הישנה". אולי זה מה שיציל את העיר ולא רק ימתג אותה.

העיקרון התכנוני שעל פיו נבנתה באר שבע החדשה בעשורים הראשונים, והיא נבנית כך ביתר שאת, הפך אותה לצבר של שכונות וביניהן שטחים ריקים וכבישים מהירים. מרכזי קניות פרווריים מרוקנים מתוכן את מרכז העיר ואף על פי כן הם ממשיכים לקום. העיר מתפרשת על שטח עצום – 117 קמ"ר ל-196 אלף נפש בהשוואה ל-52 קמ”ר בתל אביב, שאוכלוסייתה כפולה - וממשיכה לבנות את עצמה על שטחים חדשים. "העיר העתיקה" ששוקמה לאחרונה היא במידה רבה דובדבן בלי עוגה. עכשיו, כשבאר שבע היא בירת ההזדמנויות ובירת הברוטליזם ובירת הנגב, הגיע הזמן שתהיה גם עיר, לכל אוכלוסיית הנגב ללא הבדל דת וגזע, אורח חיים וסגנון בנייה. אולי מכאן תצמח הטובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ