בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיומנו של נער פוסטר

בחמש השנים שבהן עבד אורי רייכר במשרדו של נורמן פוסטר הוא תיכנן פרויקטים בפאריס, בברצלונה, בשנחאי ובמוסקווה. 
כעת, לאחר שחזר לארץ, מספק האדריכל הישראלי הצצה לנעשה במשרד הנודע, שעבר בשנים האחרונות טלטלות דרמטיות

15תגובות

בתחילת שנת 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, פוטרו ביום אחד מחברת האדריכלים הבינלאומית פוסטר ושות' כ-400 איש, מתוך 1,240 עובדיה ברחבי העולם. איך מפטרים 400 אנשים ביום אחד (אמנם עם חבילת פרישה)? על השאלה הזאת והרבה אחרות הנוגעות לחברה, שבראשה עומד אדריכל־העל נורמן פוסטר - יענה האדריכל הישראלי אורי רייכר בהרצאתו שתתקיים מחר (חמישי) בגלריה לאדריכלות זהזהזה בנמל תל אביב. רייכר, בן 36, בוגר המחלקה לאדריכלות בבצלאל בירושלים, עבד אצל פוסטר בין השנים 2006-2011 כאדריכל וכראש צוות תכנון. הוא שרד את גל הפיטורים ועזב מרצונו, כדי לפתוח משרד משלו בתל אביב.

הרצאתו של רייכר "הישאר שליו והמשך לתכנן", או "לקחים מתרבות גלובלית", היא הצצה לנעשה באחד ממשרדי האדריכלים המבוססים והמוערכים בעולם. תחנה נחשקת בקריירה של הרבה אדריכלים, שעברה טלטלה דרמטית מאופוריה עד כדי אובדן מעצורים וחוש מידה כמעט בשיאה של הבועה, דרך שקיעה בשיאו של המשבר הכלכלי והמיתון הגלובלי, ועד היציאה לדרך חדשה כיום והשינוים שהיא חייבה. רייכר יספר על אופי העבודה בפירמת העל הגלובלית, על אמצעי הייצור הפרמטריים, על פוליטיקות פנימיות וקשרי לקוחות. הקהל יוכל להחליט אם המים בתמזה כחולים יותר.

דניאל צ'צ'יק

את דבריו ידגים רייכר במבחר מייצג מעבודות המשרד שבהן היה מעורב, ולבטח מוכרים מפרסומים בירחוני אדריכות או בידיעות בתקשורת על מחלוקות והתנגדויות שעוררו. בראשית דרכו רייכר עסק ב"עיצוב פרמטרי ואקולוגי של מעטפות בניין מורכבות", בהרחבה של איצטדיון קמפ נואו בברצלונה ומגדלי הרמיטז' פלאזה ברובע לה דפאנס בפאריס. עוד היה שותף לתכנון מתחם השימושים המעורב סו קריק בשנחאי, בשיפוץ והרחבה של מוזיאון פושקין במוסקווה, ובתכנון נמל תעופה במרכז תחבורה משולב עצום המתוכנן בשפך התמזה - העבודה האחרונה שלו אצל פוסטר, שנמצאת בימים אלה בעין הסערה בבריטניה.

רייכר בחר לעבוד אצל פוסטר אחרי שהתקבל לכמה משרדים אחרים בעלי מוניטין בחו"ל שאליהם פנה. "עניין אותי לעבוד במשרד שמשלב איכות בנייה והיבטים טכנולוגיים, אקולוגיים וכלכליים, דברים שכתוב עליהם ב’אקונומיסט’ או ב’וול סטריט ג'ורנל’ יותר מאשר בירחוני אדריכלות, ושהם מעבר לסוגיות חברתיות ופוליטיות שבהן התמקדנו בלימודים בבצלאל". משרדו של פוסטר לא איכזב. הן באיכות ובמקצוענות והן באדישות ובניתוק מהקשרים חברתיים ופוליטיים של המקצוע. המשרד מתמקד כמעט אך ורק במיזמי יוקרה בשוק הפרטי או במגזר הציבורי, ולא נמנע מלעבוד במדינות רודניות קיצונית, כמו אדריכלים רבים אחרים.

שנות הבועה במשרד של פוסטר היו שנים סוערות כפי שרייכר מספר. לחברה הגיעו עבודות בקצב של פרויקט ליום - 90 אחוזים מהן נדחו. הלקוחות, יזמים ומשקיעים, היו דמויות שלא נמנו קודם לכן עם "הקהל של פוסטר", הוא מסביר, אלא "מתעשרים חדשים, או מתעשרים על הנייר, ברוסיה, סין, המזרח התיכון". מהם שהשתמשו בשמו של המשרד ככלי לביצוע קומבינציות כלכליות ופוליטיות ולקבלת הלוואות בנקאיות יותר מאשר להקמת פרויקטים של ממש. כשהבועה התנפצה, הבנקים הפסיקו לתת הלוואות, פרויקטים "הוקפאו כמו במגפה", והיזמים "הפסיקו לענות לטלפון".

עיבוד: אורי רייכר

תרבות העבודה בחברה אדריכלית גלובלית כמו זו של פוסטר, אומר רייכר, היתה חייבת להשתנות עקב המשבר, כדי להמשיך להיות מובילה בתחום גם אחרי הצמצומים במשרד והעברת מרכז הכובד לכלכלות החדשות במזרח. הוא מאמין שהלקחים רלוונטיים גם לעולם האדריכלות והתכנון בישראל כיום, למרות כל ההבדלים שבעולם. "כדאי גם שיכירו כאן יותר טוב", כדבריו, "שהבסיס לאדריכלות טובה היא בניין טוב. מאחורי הדימויים שמתפרסמים בירחונים עומד תהליך ארוך ומורכב בכל המדדים, גם במרכיבים שאינם גלוים לעין. פוסטר יכול לעשות סקיצה של קו יפהפה, אבל גם חישוב שטחים ומיזוג אוויר ואקוסטיקה בחניון".

ולא מדובר בסקיצה אחת. "אצל פוסטר עושים 1,000 סקיצות לפרויקט רק בחודש הראשון לעבודה, וזוהי רק ההתחלה", אומר רייכר. את הסקיצות פוסטר שולח לעובדים מכל מקום ומצפה לפניג פונג של תגובות ותיקונים, "ולא אכפת לו מה השעה". יום העבודה במשרד נמשך גם 16 שעות, בחלל פתוח ללא היררכיה המאפשר עבודת צוות שוטפת, ותובענית. פוסטר מעורב בכל פרויקט "אבל כל אחד נדרש גם להביא רעיונות". השכר לאדריכלים במשרד נחשב לשכר ממוצע בלונדון. הוא גבוה פי שלושה עד חמישה משכר לאדריכל באותו מעמד בישראל, כשעלות המחיה שם וכאן דומות.

פוסטר דוגל ב"פתרונות גדולים" ולא רק באופן מטאפורי. הרבה מעבודותיו הן "הכי" וניכרות בממדים חריגים וקשים לעיכול. רבות מהן מעוררות מחלוקת והתנגדות עזה, במידה שהמדינה שבה הם מתוכננים היא דמוקרטית, וזה לא מובן מאליו. בביקור בישראל ב-2001 למשך כמה שעות בלבד לרגל קבלת תואר דוקטור כבוד באוניברסיטת בן גוריון, פוסטר התייחס להתנגדות למגדל סוויס רה ("המלפפון") שתיכנן בלונדון ואמר ש"צריך לשחד יזמים כדי לבוא ללונדון, ולא לעשות להם חיים קשים". רייכר עצמו מאמין שהפתרון הגדול הוא חיוני מול האתגרים בעולם כיום (גם אם הוכח יותר ויותר שבעתות משבר הפתרון הקטן הוא זה שעובד).

"פתרונות גדולים" רבים שהגיעו למשרדו של פוסטר בעידן הבועה תפחו לעתים הרבה מעבר למידה ולאלגנטיות הנקשרת בו. דוגמאות מייצגות מאותן שנות אופוריה הן בין היתר מיזם הענק המסחרי "אי הבדולח" במוסקווה, מגדל “יו-2” בדבלין ללהקת הרוק הנודעת שהרגיז רבים באירלנד, והרחבת האיצטדיון בברצלונה שהוקפאה בגלל קשיים כספיים בקבוצה. מרחיקי לכת במיוחד, גם פוליטית, היו המבנים הבדיוניים של המשרד בקזחסטן ומעורבותו של פוסטר בפרויקט "ההר הירוק" בקירניקה בלוב, פרי יוזמתו של סייף אל איסלאם, בנו של קדאפי. רייכר מסביר ש"ככה זה כשיש יזמים לא אחראים שחישובי שטחים ועלויות פחות חשובים להם".

אז איך באמת מפטרים מאות אנשים ביום אחד? האמת היא שזה לא כל כך משנה, בטח שלא למי שמצאו עצמם באותו יום אחד עם קופסת הקרטון ביד, מצטרפים למעגל האבטלה הגלובלי. אדריכלים מיוון וספרד שפוטרו, מספר רייכר, נפגעו במיוחד כי לא היה להם לאן לחזור. לפוסטר עצמו לא היה צריך לדאוג. עוד בימי השגשוג בטרם המשבר הוא מכר 40 אחוזים מחלקו במשרד בסכום עתק של 300 מיליון פאונד, מהלך כלכלי מבריק שעורר הרבה הדים בחוגי האדריכלות והפיננסים בבריטניה וברחבי העולם - ושאיפשר לו גם להמשיך להוביל את מפעל חייו המקצועי וגם להיות חופשי מדאגה כלכלית עד קץ כל הימים.

מאז שחזר לישראל רייכר שותף עם בת זוגו האדריכלית מתניה ז"ק (בעלת תואר שני באדריכלות נוף במכון הטכנולוגי בציריך) במשרד ז"ק־רייכר אדריכלות ונוף שהקימו ופועל בתל אביב ובלונדון. שם המשרד משקף את הרעיון של "מחקר יישומי על המרחב ויחסי העיר עם השטח הפתוח", שבו הם מתמקדים, "וזהו תחום שמצריך להיות פה, בנופים המוכרים לי ולא להסתובב בין לונדון, מוסקווה ושנחאי". רייכר מאמין שעולם התכנון והאדריכלות נמצא עכשיו בתקופה של "אין בועה", אבל גם "אין משבר נוראי", וזה הזמן ל"נורמליות חדשה - דרך שהיא לא פתרון גדול ולא פתרון קטן אלא פתרון חכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו