הסיבה האמיתית להזנחתו של בית ראש הממשלה

סימני הדלף והטחב מעוררי הרחמים במעון ראש הממשלה בירושלים נועדו לדבר אחד בלבד: לקדם את הקמת ארמון השרד המיועד, שתוכניתו יצאה לדרך בעשור הקודם והוקפאה עקב התנגדות ציבורית

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

זה לא טיח נופל, זאת קונספירציה. סימני הדלף והטחב מעוררי הרחמים במעון הרשמי של ראשי הממשלה בירושלים נועדו לדבר אחד בלבד — לפעול בנחישות ובזריזות להקמתו של ארמון השרד המיועד, שתוכניתו יצאה לדרך בעשור הקודם והוקפאה עקב התנגדות ציבורית. שום סיבה אחרת לא משכנעת. הרי היה אפשר לגמור את סיפור העובש ברמונט קטן — יש שיפוצניקים בירושלים. אבל עם עיניים נשואות לארמון, כל האמצעים כשרים. צירוף המקרים הקוסמי בין הבחירות לבין דוח מבקר המדינה הוא הזדמנות של פעם בקדנציה להפשיר ולזרז הליכים ולגמור עניין.

השיטה מוכרת מהמגרש האדריכלי והנדל"ני. קודם מזניחים בכוונה תחילה את הנכס הקיים או מציגים אותו כחסר תקנה (במקרים קיצוניים אפילו "פורצות" שריפות), ולאחר מכן כבר יותר קל לשכנע את מי שצריך שיש להחליף את המבנה המט־לנפול לכאורה בפרויקט יוקרה חדש ומנופח. מנופח הוא לשון המעטה לארמון. ההדמיות שפורסמו אז הסגירו מבנה מגלומני וולגרי שנרקח במוחו הקודח של האדריכל המנוח רם כרמי, ועלותו נאמדה ב–2009 ב–650 מיליון שקל, מחיר שכל רפובליקת בננות יכולה לכל הדעות להתהדר בו.

מעון־השרד הנוכחי של ראשי הממשלה בבית אגיון בטלביה, נבנה בשנות ה–30 כווילה למגוריו של סוחר מצרי אמיד. כבית פרטי, הבניין שתיכנן האדריכל ריכארד קאופמן (והוכרז לשימור) נחשב מהודר ומרווח. כמעון שרד הוא לא עונה למלוא הדרישות. אבל מכאן ועד המגלומניה של כרמי הדרך ארוכה ולא סוגה בשושנים. לפיכך גויסו הטחב והעובש כדי להכשיר לבבות ולזרז הליכים כדי להספיק ולהקים את ארמון המלוכה במהרה בימי כהונתם של נתניהו ורעייתו, שיצחקו משם כל הדרך לעוד ועוד קדנציה. הנרות הריחניים יהיו אז משחק ילדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ