לשמור על חוף עתלית מפני הציבור הרחב

דווקא נוכחות צה"ל חסרת התקדים עשויה להציל נכסי טבע נדירים ביופים מרפורמות ומיזמים, מלוטשי עין וכיס למיניהם. וכן, גם מאתנו

אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חוף עתלית על רקע מבצר הצלבנים
אסתר זנדברג

השורה התחתונה היא שאין מנוס מכפירה בעיקר. אמנם כואב הלב שחצי האי היפהפה בחוף עתלית הוא שטח צבאי סגור, שפתיחתו לציבור "עלולה לפגוע בביטחון המדינה", אבל דווקא בשל יופיו המופלג אולי היה כדאי שיישאר סגור לציבור הרחב לפחות עוד כמה דורות. אולי מוטב שיהיה שמור מפני מתכננים ואדריכלי נוף, מוגן מרפורמות בתכנון הארצי, ממיזמי תיירות, וגם מאתנו. נוכח הסכנות האורבות מכל אלה לשכיית החמדה, ייתכן שיבוא יום ועוד נתגעגע לעידן הביטחוני של עתלית ולימים שרק עינם של לוחמי שייטת עזי לב שזפו את אתר הטבע היפה ביותר בישראל, על פי התיאורים בכתבתו של משה גלעד.

ובהרחבה: הנוכחות הצבאית במרחב הישראלי היא חסרת תקדים בהיקפה בהשוואה למדינות דמוקרטיות ומגיעה לכמחצית משטח המדינה המשמש לצרכים ביטחוניים, כך גילו הגיאוגרפים ד"ר עמירם אורן ורפי רגב בספרם "ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל" מ–2009; סוד גלוי למדי במדינה שאזורי מגורים בה נושקים לתעשיות ביטחוניות, שאתרי הטיולים בה גובלים בשטחי אש, שבדירותיה נאלץ האזרח מן השורה לחלוק את חייו עם מערכת הביטחון באמצעות המקלט הדירתי, הממ"ד. מערכת הביטחון היא מדינת הצל הגדולה והכל יכולה של מדינת ישראל. השפעתה עצומה על דמותה של הארץ בלתי הפיכה לעתים. אף על פי כן מוקנה לה חופש פעולה כמעט מוחלט בתחומי התכנון והבנייה  לא במחשכים, אלא על פי חוק.

חוק התכנון והבנייה קובע הסדר מיוחד לבנייה ביטחונית המתנהלת תחת מעטה סודיות, ללא פיקוח ושקיפות ציבורית ותוך התעלמות מתוכניות מתאר קיימות. תוכנית המתאר הארצית התקפה כיום, תמ"א 35, אינה חלה כלל על השטחים "הביטחוניים", כך שלמעשה היא אינה רלוונטית לכמחצית משטח המדינה, כפי שהסביר אורן בראיון אתו לרגל פרסום הספר. באותה מחצית ביטחונית כלולים גם רבע מכל חופי הים בישראל המוגדרים שטח צבאי ואסורים בגישה, קירבה ונגיעה, של הציבור הרחב. המציאות הזאת, הניזונה במידה רבה ממעמדה הבלתי מעורער, הקדוש אפשר לומר, של מערכת הביטחון באתוס הישראלי ולאו דווקא מצרכים ממשיים, היא בלתי קבילה בעליל חרף העובדה שהיא מתקבלת כמעט כמובנת מאליה.

עם החופים האסורים הנמצאים בשליטת חיל הים נמנה, כאמור לעיל, גם חוף עתלית עם המבצר הצלבני הנדיר, הנמל הפיניקי העתיק ועוד שכיות חמדה, כפי שדיווח גלעד מפי אנשים שהתמזל מזלם להיות שם. שורה של שוחרי טבע ושומרי הסביבה שגלעד שוחח עמם הלינו על המציאות המטרידה שסופה לא נראה באופק וקבלו על הנזקים הבלתי הפיכים הנגרמים לאתר הטבע היפה ביותר בארץ עקב הנוכחות הצבאית המיותרת. אם אלה נזקים נופיים וסביבתים פרי הזנחה או בנייה פרועה, ואם אלה נזקים כלכליים, שהרי אתר מעין זה היה עשוי להעלות את האזור על מפת התיירות התיירות ולהניב תשואה נאה ליישובי הסביבה ליזמים.

חוף הים באשדוד. תוכניות בניה אזרחיות עלולות רק להחמיר את המצבצילום: תומר אפלבאום

מצד אחר, שחרורו של חצי האי היפהפה בחוף עתלית מעולו של המגף הביטחוני והכפפתו לתוכניות בניה אזרחיות, עלול רק להחמיר את המצב. במאמרה "האנומליה של חופי ישראל" בגיליון האחרון של ביטאון אדריכלי הנוף מתריעה יעל דורי מעמותת אדם טבע ודין מפני סכנות האורבות לחופי ים רבים בישראל ממערכת התכנון עצמה: יוזמה של מינהל התכנון לקיצוץ כנפיה של תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 13, שנועדה להגנה על החופים מפיתוח יתר. הצעת משרד התיירות, "חוק לוין" שנדון השבוע בכנסת, להאצת הבניה של מיזמי מלונאות ומגורים במסלול הוועדה לתשתיות לאומיות, ות"ל, שאינו כולל יותר מדי בלמים ואיזונים. וזה רק על קצה המזלג. מול כל אלה ייתכן שנזקי המערכת הביטחונית הם עוד רק הרע במיעוטו.

גם בלי היוזמות הצפויות, חופי ים רבים בישראל נאנקים תחת פיתוח תוקפני במסווה של שירותי תיירות, או תחת שימושים מסחריים חורגים המפקיעים אותם מרשות הציבור הרחב, או תחת כיעור אדריכלי מופלג השמור להכעיס דווקא לאתרים מעין אלה. כאמור לעיל, נדמה כי דווקא האיסור הצבאי עשוי להציל נכסי טבע נדירים כמו עתלית מרפורמות ומיזמים, מלוטשי עין וכיס למיניהם, וגם מאתנו, הציבור הרחב. לא צריך לעצום את העיניים חזק מדי כדי לדמיין את המהומה סביב מכמניה של עתלית אחרי שייהפכו לאטרקציה תיירותית. את חניוני האספלט, את הניילונים המשומשים ובקבוקי הפלסטיק שיצופו במפרצונים התכולים שגלעד מספר עליהם, את המתקנים שיצוצו מכל עבר. כך שאולי בכל זאת כדאי להמתין עם השחרור עד שרוחות אחרות ינשבו על פני הארץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ