בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תקראו לי אדריכלית אשה

האדריכלית הדנית דורטה מנדרופ חוללה סערה כשקראה להיפטר מהמונח השגור באנגלית female architect. לטענתה, הוא מנציח אפליה ואי־שוויון מגדרי. אדריכליות אחרות סבורות דווקא שהשימוש בו חשוב במאבק לתיקון עוולות

תגובות
האדריכלית הדנית דורטה מנדרופ
Johan Wessman / News Oresund

"אני לא אדריכלית אשה. אני אדריכלית" הזדעקה דורטה מנדרופ במאמר שהתפרסם באחרונה במגזין האדריכלות הבריטי המקוון "DEZEEN". המאמר עורר תהיות בזירה האדריכלית הבינלאומית. ככה מדברת אשה באדריכלות, בת לאומה תחת כיבוש גברי הזקוקה לכל אמצעי כדי לשרוד, ועל אחת כמה וכמה להצליח? מנדרופ לא הרפתה. היא קראה לאחיותיה להיפטר מהמונח "אדריכלית אשה" (female architect, ביטוי שמשתמשים בו באנגלית) והסבירה שדווקא הצירוף הלכאורה פמיניסטי אדריכלית אשה או אשה באדריכלות מנציח כדבריה אפליה ואי־שוויון מגדרי. אגב, בעברית כידוע ההפרדה מוטמעת מראש בשפה, אבל מצב האדריכליות הוא אותו מצב.

מנדרופ, אדריכלית דנית מצליחה ועטורת פרסים, פתחה במתקפה נגד "המונח" אחרי שמגזין האדריכלות בחר בה לאחת מ–50 המעצבות ונשים באדריכלות המשפיעות השנה, לרגל יום האשה הבינלאומי. היא הודתה בנימוס על הכיבוד, אבל הקפידה לציין שעצם הרשימה היא "צעד בכיוון הלא נכון". כשקיבלה בעבר אות כבוד בארצה, שופט גבר ציין שהפרויקטים שלה משקפים "נשיות". בכך תייג כדבריה את עבודתן של אדריכליות כמעין משהו לא מזיק, "משחק ילדים" חמוד ויפה שלא באמת מאיים על המגרש של "הבנים". המונח אדריכלית אשה מרמז לכך, מסכמת מנדרופ, "שנשים הן אזרחיות מדרגה שנייה. הרי אין מונח כזה אדריכל גבר. גבר הוא המובן מאליו. אדריכלית אשה היא אנומליה".

סניף של איקאה במאלמה שבשוודיה, שתיכננה דורטה מנדרופ
News Oresund

המאמר חולל סערה במרחב האדריכלי הנשי הבינלאומי, שנאנק תחת אי־שוויון מגדרי ורואה, בהבדל בממנדרופ, במונח אשה באדריכלות כלי נשק במאבק מתמשך לתיקון עוולות מתמשכות. על פי סקר שנערך בפברואר בבריטניה, יש עדיין פער ניכר של 55 אלף ליש"ט בשנה לטובת אדריכל גבר על אותה עבודה שעושה אדריכלית אשה. לנשים באדריכלות כמעט אין ערכים בוויקיפדיה, "ואם אנחנו לא עושות מאמץ עליון, אז למרבה הצער לא סופרים אותנו", כתבה בתגובה למאמר של מנדרופ האדריכלית האמריקאית ג'ואן בלומנפלד מקרן בוורלי ויליס, המקדמת כתיבת ערכים על אדריכליות נשים בוויקיפדיה.

במרכז הבמה

רבות מבין 50 האדריכליות המשפיעות "ומלאות ההשראה" ברשימה של מגזין האדריכלות המקוון שעורר את הסערה הן אדריכליות מצליחות שלזכותן עבודות שובות עין, מהן פעילות חברתיות, עורכות מגזינים וכדומה. מעטות מהן מוכרות מחוץ למעגלים מקצועים מקומיים מצומצמים, ואולי גם לא שם. כל רשימה דומה של אדריכלים גברים היתה מכילה עשרות שמות מוכרים ומפורסמים. זאהה חדיד יש רק אחת והיא לא ברשימה. כן כלולות בה טטיאנה בילבאו, איבונה פארל ושלי מקנמרה, אלישיה דוברוקה, נרי אוקסמן הישראלית־אמריקאית, וכן גם מעטות כמו קזואו סג'ימה הנודעת, אודיל דק המפורסמת, דניס סקוט בראון המוכרת, ג'ין גאנג, האדריכלית היחידה שתיכננה גורד שחקים.

הדיון המתמשך וחובק עולם באדריכלות ומגדר מחזיר לתערוכה "הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית" שהוצגה לפני עשר שנים בגלריה בבית האדריכל ביפו. התערוכה היא הראשונה והיחידה עד כה בהיסטוריה של האדריכלות בישראל שהוקדשה באופן בלעדי לעבודתן של נשים באדריכלות. בתערוכה, שאצרו האדריכלית סיגל דוידי והאדריכל סרג'יו לרמן, הוצגו פרויקטים שתיכננו נשים — לעתים יחד עם בני זוגן האדריכלים גברים, אך הן קיבלו את מרכז הבמה.

בקולאז' מוסרט זכור לטוב מאד, של האדריכלית והאמנית ורד פלוק שריאיינה את המשתתפות בתערוכה, נחשף, בהומור סרקסטי בריא, גם טפח מחיי היום־יום של האדריכליות, שבניגוד לאלה של אדריכלים גברים פולשים למגרש המקצועי. כמו כן התגלתה גם התנהלות פוגענית ולעתים מבזה לנשים אדריכליות בענף הבנייה הנשלט בידי גברים ("תחזרי למטבח"). עם זאת, התערוכה שידרה אופטימיות ותקווה, שלא התגשמה במלואה לפי שעה, לעתיד שוויוני יותר לנשים באדריכלות.

במלאות עשור לתערוכה, ובתגובה מוזמנת למאמרה של מנדרופ, כותבת דוידי — כיום בעלת דוקטורט בנושא ההיסטוריה של האדריכליות העבריות הראשונות, ומרצה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב — כי "אני יכולה להבין את 'ההתמרמרות' של האדריכלית הדנית, אך לא להסכים אתה". בעולם שוויוני־אידיאלי, "אכן היינו רוצות לקבל הערכה בזכות הישגים. אולם כיום כמו בעבר, עדיין חשוב לעורר שיח ולחזק את הנראות של אדריכליות, לכן נחוץ לייצר פלטפורמות שבהן נוכל להיחשף. בתערוכות, כנסים, או אפילו, כן, בהצגת 50 האדריכליות המובילות בעולם לרגל יום האשה הבינלאומי".

דוידי מזכירה את המסה החשובה בנושא הנדון, "איפה הן האדריכליות נשים?" שכתבה היסטוריונית האדריכלות הקנדית ד"ר דספינה סטרטיקגוס ובה היא מצביעה על החסרונות שבדחיקת אדריכליות לקטגוריה "נישתית" מחוץ לזרם המרכז, אבל בד בבד היא טוענת שבמצבן הנוכחי של נשים באדריכלות "היתרון רב על החסרון". בהקשר תערוכת הנוכחות הנשית באדריכלות שאצרה, דוידי מציינת שגם בה היו אדריכליות שלא היו שלמות עם השתתפותן בתערוכת נשים בטענה ש"אנחנו פשוט עושות אדריכלות טובה בלי קשר למגדר שלנו".

אודיל דק. ברשימת 50 האדריכליות המשפיעות
אי־אף־פי

האדריכלית בתיה סבירסקי מלול שהשתתפה בתערוכה, בעלת משרד תכנון, יוצרת ואוצרת כנס נשים שנתי באדריכלות, פעילה בעמותת האדריכלים בישראל, רואה בדבריה של מנדרופ התנשאות והתחכמות. קריאתה של מנדרופ להגדיל את מספר הנשים במקצוע כדי להנכיח את קיומן היא מתנשאת, מתחכמת ונאיבית, כדבריה. למרות הגידול במספר האדריכליות, מתקוממת סבירסקי מלול, "עדיין רוב האדריכלים המשפיעים הם גברים ורוב הנשים במקצוע לא יכולות לפרוץ את תקרת הזכוכית לא מבחינת סוג הפרויקטים, הנראות והשכר". נשים רבות באדריכלות מוותרות מראש על התמודדות, ולכן "חלק מהמשימה שלנו היא לעודד את הרוב משקיעה באזור הנוחות. זה לא יקרה מעצמו, בלי פעולה מצד נשים. אולי מנדרופ לא זקוקה לכל זה מהמקום שבו היא נמצאת, אבל רובנו כן זקוקות".

האדריכל הגבר היחיד מבין הדמויות בתערוכת הנוכחות הנשית באדריכלות, סרג'יו לרמן, אדריכל, אמן, רומנטיקן, בעבר אדריכל העיר תל אביב ורמת גן, שיזם את התערוכה, מצדד בלב שלם בעמדותיה של מנדרופ וסבור ש"היא צודקת". סטריאוטיפ גברי? אולי כן ואולי לא. בתגובה ששלח למאמר הוא מספר שכאדריכל היה לו קל מאד לעבוד עם אדריכליות, וכי עבודתן מאופינת כדבריו "בהשתלבות עם הקיים, בניגוד להרבה אדריכלים גברים שלא ראו את הסביבה הקיימת בתכנונם". מנדרופ היתה לבטח מגדירה את הסגולה הזאת כ"משחק ילדים". אבל עצם הדיון באפיון נשי מול גברי מסיטה את השיח למחוזות פחות רלוונטים, גנטים או פסיכולוגים, במקום למאבק על שוויון הזדמנויות, שכר, מעמד, נראות.

מקור השראה

המאמר של מנדרופ מתפרסם ברקע פעילות ענפה בזירה הבינלאומית לשוויון מגדרי באדריכלות והנכחת נשים בענף. תרומה משמעותית למאבק היו המאמצים — שכשלו — להעניק את פרס פריצקר לאדריכלות לאדריכלית הוותיקה דניס סקוט בראון ולתקן את העוול שנגרם לה עם הענקת הפרס בשנות ה–70 לבעלה בלבד, רוברט ונטורי, חרף שותפותה המלאה לעבודה. היחס המפלה לסקוט בראון הניע אותה לפעילות בלתי נלאית לחשיפת מעמדן הנחות של נשים באדריכלות, שמהווה מקור השראה לדור של אדריכליות אקטיביסטיות ההולכות בדרכה.

בניגוד לעמדתה של מנדרופ, במדינות לא מעטות כיום ננקטת מדיניות של "אפליה מתקנת", לנשים באדריכלות. האיחוד האירופי משקיע הרבה בנושא ובארצות הברית פועלים עשרות אירגונים של אדריכליות המקדמים השוואת תנאים ושכר. בימים אלה מתקיימים ברחבי העולם שורה ארוכה של כנסים ואירועים אחרים המתמקדים בנשים באדריכלות, ומתפרסמים מאמרים וספרים בנושא. זאת לצד מצעדי מחאה של נשים באדריכלות נגד בחירתו של טראמפ לנשיא. בישראל, תערוכת הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית זכתה להצלחה בזמנה ועוררה לא מעט הדים המתגלגלים עד היום.

כך לדוגמה, מתקיים הכנס השנתי נשים באדריכלות שבו יוכרז השנה על פרס חדש לנשים באדריכלות ובינוי ערים. עם או בלי קשר ישיר, בימים אלה יוצא הספר "תמרורות" על פמיניזם ומרחב בישראל בעריכתה של האדריכלית טולה עמיר שהשתתפה אף היא בתערוכה, ומחייב התייחסות נפרדת. ואלה רק מעט דוגמאות. עם זאת, חרף העלייה הדרמטית בשיעור הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית, ואף שהן מובילות שיח ער, מחקר, כתיבה, ביקורת ועשייה ענפה, הרי במציאות, המרחב הישראלי שבו פועלים אדריכליות ואדריכלים ממשיך להידרדר מדחי לדחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו