בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החולמים על הקמת בית המקדש השלישי היו שם הרבה לפני פייגלין

מאז חורבן בית המקדש האחרון, עיר הקודש כורעת תחת חזיונות משיחיים בגוון לאומני. הזדמנות לחזור להצעות אדריכליות לבניית המשכן האלוהי

9תגובות
דגם של בית המקדש השלישי לפי הצעתו של ד"ר עמוס אורקן. המסגדים ייוותרו על תלם
ביצוע הדגם: פסח רודר

משה פייגלין הוא לא הסהרורי הראשון ולא האחרון שסינדרום ירושלים והשיגעון להקים על הר הבית את בית המקדש השלישי במהרה בימינו או בלשונו "בעוד שנה־שנתיים", עלה לו מעל הראש. מאז חורבן בית המקדש האחרון, עיר הקודש כורעת תחת חזיונות משיחיים בגוון לאומני להקמתו מחדש של בית המקדש כאן ועכשיו אף על פי שכידוע המקדש לא ייבנה אלא אחרי בוא המשיח.

מבחר מבין החזיונות וההזיות והמחשותיהם האדריכליות מתועד בקטלוג התערוכה "חלום בהקיץ: ירושלים הלא בנויה" שאצר האדריכל וחוקר האדריכלות בירושלים דוד קרויאנקר והוצגה ב–1993 במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד — שלא מיותר לחזור אליו בימים אלה, עם דגל שחור ביד. בהקשר אדריכלי־פוליטי דומה מוצגת עכשיו במוזיאון תל אביב התערוכה "סטטוס קוו", שפוקחת עיניים נדהמות להסדרים הבין־דתיים הנפתלים במרחב העיר העתיקה בירושלים החוצים את גבול האבסורד.

שמה של התערוכה שאצר קרויאנקר הוא פרפרזה על כותרת הנובלה האוטופית, "חלום בהקיץ: ירושלים הבנויה" שכתב ב–1918 מייסד האקדמיה בצלאל בוריס שץ, מראשוני החולמים על הקמת בית המקדש השלישי בעת המודרנית. בעיני רוחו ראה שץ את ירושלים כעבור מאה שנים ובה יתנוסס בית המקדש השלישי בהר הבית, במקומו של מבנה כיפת הסלע שיועבר, בהסכמת הערבים, לאזור ימין משה מחוץ לחומת העיר העתיקה, מתוך "הכרת תודה לערבים, שכנינו הטובים אשר שמרו בטיפול רב על מקומותינו הקדושים", דברי שץ. בבית המקדש החדש לא יוקרבו קורבנות והוא ישמש כמרכז רוחני ומוזיאון לאמנות.

ה"טרנספר האדריכלי" הנאיבי של שץ כפי שקרויאנקר מאבחן אותו נהפך לדתי־לאומני אחרי מלחמת ששת הימים בידיהן של קבוצות קיצוניות. המסוכנת ביותר היא "נאמני הר הבית" שהציעה ב–1990 כן להרוס את מסגדי הר הבית וכן לבנות במקומם את בית המקדש השלישי. ההזיה הומחשה בפוטומונטז' שבו נשתל המבנה בדמותו של מקדש הורדוס המשוחזר ב"דגם הולילנד" של ירושלים בימי הבית השני — ואף פורסמה למרבה המבוכה, בירחון מסחרי של אל על, אז חברת התעופה הלאומית, כדבר מובן מאליו.

בית המקדש השלישי כרב קומות, רעיון של אגודת "עטרה ליושנה" על פי חזון יחזקאל
המחשה חזותית: יאנה בורשטיין

הצעה סלחנית יותר לכאורה להקמת "השלישי" — כשם ספרו הדיסטופי המצמית של ישי שריד על ירושלים העתידית בימי המקדש השלישי — העלה בראשית שנות ה–90 הד"ר עמוס אורקן, יו"ר "עמותת בוני בית המקדש". על פיה ייבנה הבית מערבה מהר הבית על משטח מעל רחבת הכותל המערבי שנוצרה ממחטף הרס של שכונת המוגרבים ימים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים. המסגדים ייוותרו על תלם בתקווה שהר הבית יחדל מלהיות מקור לסכסוכי דמים בין שני העמים. על פי התוכנית, בניין המקדש יעוצב גם הוא על פי דגם הולילנד ששיחזר בזמנו הארכיאולוג הפרופ' מיכאל אבי יונה. הוא יתנשא על עשרה עמודים מעל הרחבה. מתחתיו תיחפר תעלה שתעביר את הקדושה מהר הבית אל רחבת הכותל ומשם "בצורה אנכית דרך העמוד המרכזי של הפלטפורמה לתוך בית המקדש החדש", כפי שמתאר קרויאנקר.

רעיון אחר הגתה באותן שנים אגודת "עטרת כוהנים" הלאומנית־הדתית ולפיו יוקם הבית השלישי כבניין רב קומות בגובה של כ–150 מטרים בלב העיר העתיקה בתוככי החומות אך מחוץ למתחם ההר. דמותו האדריכלית של המגדל המקודש מבוססת על פרשנות מקובלת בחוגים יהודים מזרח אירופיים לחזון המקדש של הנביא יחזקאל שמפרטו הטכני יכול לעורר קנאה אצל כל אדריכל (ותיאורי הזבחים בתוכו — חלחלה).

במאמר ב"הארץ" ב–2017, "מעולם לא היה השמאל החילוני מבודד כמו בהר הבית", המצוטט בחלקו בתערוכה "סטטוס קוו", מצביע עפרי אילני על הניכור החילוני כלפי היצרים הדתיים הגועשים סביב הר הבית המובילים לתסכול ומבוי סתום.

עברת כיפת הסלע אל מחוץ לעיר העתיקה על פי הצעתו של בוריס שץ. המחשה חזותית: אדריכל נחום מלצר
המחשה חזותית: אדריכל נחום מלצר

בהבדל מאילני, איש השמאל החילוני הסופר א"ב יהושע מכיר בקיומם של היצרים. במאמר "ירושלים: מייחוד של מוות לשילוש של חיים שהופיע ב–1991 ב"ידיעות אחרונות" ומצוטט אצל קרויאנקר הוא רוקח מענה משלו. בחזונו רואה יהושע את ירושלים העתיקה כעיר על־לאומית המנוהלת על ידי נציגי שלוש הדתות, ובמרכזה, להשלמת השילוש התיאולוגי, יוקם היכל רוחני יהודי שיהיה מעין "תחליף זמני־קבוע לבית המקדש". המרכז יוקם בעיר דוד ולא בהר הבית, באמונה "שימציא ניחומים לכל המתגעגעים והסובלים על העדר בית מקדש". תחליף המקדש ישכון על פי יהושע, ב"מבנה יפהפה, שישלב עתיקות ומודרניות.. וישתווה בערכו הארכיטקטוני והתוכני למסגד כיפת הסלע ולכנסית הקבר". גם בו כמו אצל שץ לא יוקרבו קורבנות אלא תתקיים פעילות "אמונתית ואמנותית יוצרת". ממרחק הזמן, זוהי ללא ספק עוד הזיית ליל קיץ פרועה. מבנה יפהפה בירושלים? אולי בימות המשיח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו