רשלני, שגוי וגזעני: ארגוני סביבה נגד סרטו של מייקל מור

על פי המבקרים, Planet of the Humans מציג אנרגיות מתחדשות כמזהמות תוך הסתמכות על נתונים מיושנים ודוברים לבנים בלבד, שאינם משקפים את ביטויי משבר האקלים באפריקה

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייקל מור. מרואיינים לבנים בלבד
ניר חסון
ניר חסון

גל של ביקורות בשמאל האמריקאי ובקרב תנועות סביבתיות אמריקאיות נגד הבמאי מייקל מור בעקבות סרטו על משבר האקלים, Planet of the Humans, שעלה בשבוע שעבר ליוטיוב לציון יום כדור הארץ. מור, שנחשב לקול בוטה של השמאל האמריקאי בזכות סרטים ביקורתיים נגד תאגידים אמריקאיים, תרבות הנשק ופוליטיקאים מן הימין, מואשם לצד במאי הסרט ג'ף גיבס בטעויות, רשלנות, חובבנות, גזענות ואפילו בכך שהסרט נועד לסייע לתעשיית הנפט והגז.

Planet of the Humans עוסק בתנועה הסביבתית ובשאלה האם ניתן להחליף מקורות אנרגיה מזהמים שמגבירים את משבר האקלים, כמו נפט, פחם וגז, במקורות אנרגיה מתחדשים שפגיעתם בסביבה פחותה במידה ניכרת, כאנרגיית רוח או אנרגיה סולארית. הסרט מתמקד בעיקר בשני ארגוני סביבה, "סיירה קלאב" ו–"350.org", ומעלה לאורכו את הטענה כי ההסתמכות על מקורות אנרגיה מתחדשים מבוססת על הטעיה ושקרים. הסרט מנתח את הבעיות של מקורות האנרגיה אלה, טוען כי הם בלתי יעילים ומזהמים בפני עצמם, וכי התמיכה במעבר לאנרגיות ירוקות נובעת מאינטרסים כלכליים של הארגונים ופעילי הסביבה. כן מותח הסרט ביקורת על תמיכת ארגוני הסביבה באנרגיה שמקורה בביומאסה, כלומר שריפת עץ, או חומרים אורגניים אחרים, כתחליף לדלקי מאובנים.

סרטו של מייקל מור

לטענת מבקרי הסרט בשבוע שחלף מאז הפצתו — נפלו בו שגיאות מביכות. כך למשל הנתונים שהוצגו על יכולות האנרגיות המתחדשות להחליף דלקים מזהמים נכונים ללפני כעשור. בעשור האחרון התרחש זינוק טכנולוגי וכלכלי שהפך את מתקני האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח ליעילים ונקיים הרבה יותר. עיתונאי הסביבה קטאן ג'ושי כתב שזה כמו להכין סרט על טלפונים סלולריים תוך שמתמקדים ביכולות הטכנולוגיות של טלפון מוטורולה משנת 1994. כן נמתחה ביקורת על הבחירה להציג בסרט בצילומים של תחנת כוח סולארית שנזנחה כביכול בשל חוסר יעילות — אלא שבפועל, מאז הצילומים הוקמה באותו מקום תחנה כוח חדשה ויעילה.

על פי הביקורות, פערי המידע ניכרו בסרט גם בנוגע לתמיכת ארגוני הסביבה בביומאסה. בעבר אמנם הם תמכו בכך אבל בחמש השנים האחרונות, בעקבות סדרה של מחקרים על הנזקים של תעשיית הביומאסה, נסוגו ארגוני הסביבה מתמיכה במתקנים האלו ותקפו אותם בחריפות. ההתנגדות הזו לא מופיעה כלל בסרט וגם לא העובדה שבניגוד למה שניתן להבין, הביומאסה מהווה רק חלק זעיר מתצרוכת האנרגיה של ארה"ב.

צילום: Rumble Media
מתוך Planet of the Humans. נתונים שגויים על ביומסהצילום: © Planet of the Humans

ביקורת נוספת בה נתקל הסרט היא על הצגת טיעונים מגמתיים, ולמעשה גזעניים במהותם, כעובדות בשטח. נטען כי הוא מציג מספר דוברים שטוענים שרק הפחתה דרמטית בילודה תוכל להביא להקטנת פליטת גזי החממה ובלימת משבר האקלים. אלא שכל הדוברים בנושא הם לבנים, ומציגים מציאות חלקית, שכן דווקא מדינות עם ילודה גבוהה, למשל באפריקה, הן המדינות עם פליטות גזי החממה הנמוכות ביותר. ילודה גבוהה, טוענים המבקרים, היא אינה הבעיה בפני עצמה. "העובדה היא שלאנשים עשירים בעולם המפותח יש את טביעת הרגל הסביבתית הגדולה ביותר, והם גם בעלי שיעור הילודה הנמוך ביותר. כאשר המסר הזה מקודם, אפשר להבין ממנו שאנשים עניים ולא לבנים צריכים להביא פחות ילדים", כתבה פרופ' לאה סי. סטוקס, מומחית לאנרגיה מאוניברסיטת קולומביה.

ביל מקבין, מייסד ארגון "350.org", כתב בתגובה לסרט: "אני רגיל להטרדות בלתי פוסקות והתקפות מצד תעשיית הנפט ודלקי המאובנים, עשיתי כמיטב יכולתי להתעלם מאיומי מוות מצד קיצוניים ימניים, אבל זה כואב יותר להיות מותקף על ידי אחרים שחושבים על עצמם כסביבתיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ