בשביל מה לבנות עוד יישוב ליד ירושלים?

הקמת יישובים היתה בעבר תמצית הציונות אבל כיום זהו מתכון לדלדול ערים קיימות תמורת יישובי־פרוור חדשים, לנטישת אוכלוסיות מוחלשות ולפגיעה כואבת בנוף. אז למה תומכת עמותת האדריכלים בהקמת "בת הרים"?

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

התמיכה של עמותת האדריכלים בישראל בהקמתה של העיר החדשה "בת הרים" בהרי ירושלים שמקדמת רשות מקרקעי ישראל היא עדות לאובדן דרך של מי שאמורים להיות שומרי הסף של ההיגיון התכנוני. אין פלא שמעמדם של אדריכלים ומתכננים בזירה הציבורית הולך ופוחת. עמדתה של העמותה בנושא נוסחה על ידי האדריכל הוותיק יונתן גולני, יו"ר הוועדה המקצועית שאמר השבוע להארץ (נמרוד בוסו, "דה מרקר", 19.4, "משרד הפנים: מתנגדים בתוקף לקידום תוכנית בת הרים") כי מיקומה של ירושלים על גבולה של המדינה מצריך "חשיבה מחוץ לקופסה", וכדי לחזק ולשמר את מעמדה כעיר הבירה "יש לשקול הרחבה של גבולותיה מערבה", וכי "אין ברירה אלא לפתח את העיר, גם על חשבון ערכים סביבתיים".

"ערכים סביבתיים" לא בדיוק מדברים ללבם של מתכננים, הרומסים אותם כל הדרך אל הפרויקט הבא. אבל המדובר כאן הוא בערכים חברתיים וכלכליים, שכנראה גם הם אינם עומדים בראש מעיניהם של אנשי רשות מקרקעי ישראל שיזמה את "בת הרים", ויוזמת לדעת עוד ועוד יישובים חדשים בכל משלט. בזמנים רחוקים התנגן בפי כל השיר העממי הקופצני "יי הי ג־ל־יה בת הרים יפהפייה", אבל לא צריך להתבלבל, הכוונה לא היתה לעיר.

הקמת יישובים חדשים היתה בעבר תמצית הציונות. בימי טרום מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות עוד היה לה צידוק לאומי וביטחוני. כיום זהו נטל כבד על החברה והכלכלה. מתכון לבזבוז משאבים ותשתיות, לדלדול יישובים קיימים ולהשארתן מאחור של אוכלוסיות מוחלשות, בנוסף לפגיעה הבלתי הפיכה בערכים סביבתיים. עמדתה התומכת של העמותה לפיכך רחוקה מלהיות חשיבה מחוץ לקופסה. זוהי הקופסה עצמה. לתוכנית מתנגדים משרד הפנים, עיריית ירושלים, החברה להגנת הטבע וארגונים ירוקים.

עין קובי בהרי ירושלים, שייפגע אם יבנו במקום את היישוב בת הריםצילום: אברהם שקד / החברה

מספר היישובים לנפש בישראל כיום הוא מהגדולים בעולם והם מפוזרים על פני כל המרחב. בת הרים, עיר חדשה ל–100 אלף תושבים בין היישובים צור הדסה למבוא ביתר, היא אחת בשורה של ערים ויישובים שהמדינה מתכננת להקים בחלקים שונים של המדינה וידונו אותה להמשך פירוור לנצח. העיר עצמה נדונה להיות פרוור מגודל. מודיעין, לדוגמה, היא הוכחה ניצחת לאמירה שכבר כמעט נהפכה לקלישאה שלנסות לתכנן עיר זה כמו לנסות לכתוב ספרייה. אוכלוסייה שהייתה יכולה לחזק את לוד ורמלה ואפילו את ירושלים, מצאה מפלט בעיר הפרוור־קניון החדשה.

כדי לזהות את התהליך ההרסני ואת ההשלכות הבלתי הפיכות שלו, די לעקוב אחרי השכונות החדשות וה"ערים התאגידיות" המוקמות בשולי הערים הקיימות ומרוקנות אותן מאוכלוסייה "חזקה". די במרכזי מסחר ותעסוקה חדשים הפוגעים בחוסנן הכלכלי. אם לחזור לאזור לוד־רמלה הרי מתחם התעסוקה המלוקק איירפורט סיטי הותיר מאחור את אזורי התעשייה המנוונים והמוזנחים של שתי הערים הללו, עם כל הכבוד לסטודנטים לאדריכלות שעושים עבודה יפה על לוד, ולאיציק שמולי.

בזירה הפוליטית מלהגים לדעת בימים אלה הרבה על תחבורה ציבורית, אבל ידם השנייה דוחפת מקל בגלגלים של כל פתרון אפשרי, אוטובוס או קרון רכבת. זה לא המקום להרחיב, אבל היה ראוי להעלות לסדר היום התחבורתי, לפחות הפנים־עירוני, פתרונות קטנים וגמישים ברוח הזמן לפני שקופצים מעל הפופיק לרכבת עירונית. מכל מקום, תחבורה ציבורית תלויה לקיומה בקומפקטיות ובצפיפות אורבנית, המאפשרים גם ניידות בת קיימא כמו רכיבה על אופנים והליכה ברגל. התנועה בשכונות וערי פרוור דלילות ופרושות תלויה לחלוטין בשימוש ברכב פרטי.

פארק ארה"ב בנחל שורק בהרי ירושליםצילום: אברהם שקד / החברה

התוצאה לא מאחרת לבוא - עוד ועוד כבישים מהירים בין ובתוככי הערים, עוד מחלפים וגשרים שכבר עכשיו הורסים כל חלקה טובה, כביש מס' 1 המתחדש לירושלים – "אריה" בלשון מודעות היחצנות לכביש – הוא דוגמה שוברת לב למחיר שגובה המשך השימוש ברכב פרטי. לעולם לא ייסלח על הפרויקט ההרסני הזה, על הפגיעה בנופים אהובים ועל זיהום האוויר שהיו יכולים להיחסך לו המדינה היתה חושבת "תחבורה ציבורית" ולא "רכב פרטי". למותר לציין שהרחובות בתוככי ערי הפרוור הללו הם בעצמם כבישים שהולכי רגל מדירים מהם את רגליהם. מחיר התשתיות המבוזבזות יגולם, וכבר מגולם, במחיר המטראז' למגורים שיהיה יקר מלכתחילה, לא משנה מה יעשה כחלון.

ירושלים משתרעת על פני 125 קמ"ר ומספר תושביה הוא כ–830 אלף נפש. בפריז, על שטח של 105 קמ"ר, מתגוררים כ–2.5 מיליון תושבים. ההשוואה בין ערים כה שונות זו מזו היא במידה רבה דמגוגית, אבל ללא ספק גם פוקחת עיניים. יש עוד הרבה מה לעשות ולבנות ולחדש ולהוסיף בגבולותיה הנוכחיים של ירושלים של מטה לפני שהבולדוזרים עולים על הגבעה הבאה. גולני עצמו אמר להארץ ש"אין ספק שככל שיש עתודות קרקע בירושלים יש לפתחן על פי תוכניות סטטוטוריות". זהו תפקידה של קהילת האדריכלים להרים את הכפפה ולא להיכנע.

בעשורים האחרונים כבר התברר שהרעיון של פיזור האוכלוסייה וההתיישבות על פני כל המרחב היא דרך ללא מוצא. בשנות ה–90 הזהירו מחברי תוכנית האב "ישראל 2020" מפני "המשך עסקים כרגיל"- אזהרה שאמנם עוררה הדים והיטתה מעט את המסלול, אבל העסקים חזרו בינתיים לסורם ביתר שאת. גם פעילותם המבורכת של גורמים שונים לעצירת המגמה, כמו עמותת מרחב ואנשי מקצוע אחרים בתחום התכנון, לא מצליחה לחולל שינוי משמעותי.

עמותת מרחב שהוקמה ב–2004 חרתה על דגלה קידום איכות חיים בצפיפות עירונית מרובת שימושים ופיתוח כלים תכנוניים לעצירת הפשרת קרקעות לבנייה ולהתחדשות עירונית. העמותה מקיימת פעילויות שונות, כנסים, סדנאות לראשי רשויות ועוד. אפשר לבקר את פרטי סדר היום אך לא להתעלם מהכיוון. בהקשר הזה ראוי להזכיר את "מסמך סלמה" שחיברו האדריכל יובל יסקי ופורום של אדריכלים צעירים בימי המחאה החברתית והכריז בלי לגמגם כי מדיניות התכנון בישראל לדורותיה היא ארכאית, מדיניות פיזור האוכלוסייה והקמת ערים חדשות כשלה, ויש לצאת לדרך חדשה. העסקים כאמור נמשכים כמעט כרגיל.

אם יצר התכנון בוער בקרב אדריכלים, טוב יעשו אם יפנו אותו למגזר הערבי – שנציגיו מחו השבוע בכיכר רבין בתל אביב על אפליה תכנונית משוועת, המובילה להרס של מאות בתי מגורים "לא חוקיים". זוהי עוד כפפה להרמה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"