מתחם שרונה: כל מה שרע במקדש החדש של תרבות הצריכה

מושבת הטמפלרים לשעבר בתל אביב חזרה לחיים כ"לוקיישן" לוהט, עם קניון שמתחפש לשוק ובתים שמסרו את נשמתם ומשמשים כתפאורה בגן עדן של שופינג. שורה תחתונה: רדו לחניון וסעו הביתה

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משהו חורק באוטופיית "עירוב השימושים", ציפור נפשה של העירוניות
משהו חורק באוטופיית "עירוב השימושים", ציפור נפשה של העירוניות צילום: אייל טואג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

העולם כמרקחה, האדמה בוערת, תל אביב בחפירות בלי הפסקה. אבל במתחם גני שרונה — נשמע כמו שם של אולם שמחות בשרון, אבל אוי אם תגידו לו את זה — בתווך שבין מזרח העיר הדחוי למערב הקוּלי, רוחשת סצינה בוטיקית תיירותית קולינרית בילויית לוהטת, כאילו אין מחר. חופשת חנוכה, כמו החופש הגדול וחגי תשרי לפניה, כמו כל החופשות, הם הזמן למדוד את הדופק ולחץ הדם למושבת הטמפלרים ההיסטורית. האם נהפכה למתחם הבא של תל אביב ושל ישראל כולה? האם המתחם יבלע את כל מה שהיה לפניו ויהיה אחריו? האם בסוף יבלע גם את עצמו ואותנו? מי יודע לאן יתגלגלו הדברים.

שרונה

זה לא יכול להיות אמיתי. רחובות ללא כלי רכב. רחבות מרוצפות מלוא האופק. שבילים מפה לשם. דשאים ירקרקים וערוגות פרחים עליזים כמו בחוברת צביעה למבוגרים. גן עדן לילדים ולהורים ולכולנו. בתי בובות משוחזרים שפוחלצו עד דק ברוב עמל והון ומאבקים של הטובים נגד הרעים — רק כדי להפוך לתפאורה בגן עדן של צריכה, בוטיק מול בוטיק, חנות מול חנות, מסעדה מול בית קפה. או כפי שכבר התנבא מישהו, הכל בעולם הוא שופינג ושופינג הוא הכל. הנה זה בא. אבל רגע אחד, מה בדיוק רציתם שיהיה כאן? שהטמפלרים יחזרו לגדל ירקות בגינה ולדרוך ענבים במרתפים כמו במאה הקודמת? בשימור מבנים, רק האריזה נשארת, פחות או יותר.

מתחם שרונה בתל אביב
מתחם שרונה בתל אביב

שרונה היא לא מקום אלא לוקיישן. העולם של שרונה הוא במה וכולנו רק ניצבים על הסט. זה המופע של שרונה: עוד מעט תיקרע התפאורה המצוירת, היפה והנינוחה ומאחוריה יתגלה שהכל הוא בעצם תוכנית ריאליטי. כמו האי סיהייבן ב"מופע של טרומן", גם שרונה היא אי. מתחם לעצמו על גדות רחוב קפלן, שמעולם לא היה רחוב אלא כביש והוא נשאר כזה גם אחרי ששרונה נחתה על גדותיו, רק פקוק יותר. סביבו מגדלי ארכיטקטורה מבהילה וים סוער של חניונים־על־חניונים המבטיחים שלנצח תשלוט כאן המכונית הפרטית.

פרדוקסלי ככל שזה יכול להישמע, התרומה של שרונה — מתחם הומה וסואן, לפחות בימי חג ומועד — לעירוניות בתל אביב היא מזערית. קהל היעד באִי הוא ממוקד מטרה. אחרי שעשו את הסיבוב ואחרי שלילדים נמאס ממתקני המשחקים ומהפיצה, כולם יורדים לחניון התת־קרקעי ומצטרפים בזחילה איטית לפקקי התנועה האימתנים בדרך אל המציאות שמעבר לצומת: קניוני עזריאלי. עוברי אורח אקראים בקושי נקלעים לשם. אפשר להבין אותם. אוסף המכשולים בסביבה, הכבישים הזועמים, צומת התנועה האכזרי שבין דרך השלום ובגין, מוציאים את החשק. שורה תחתונה: לחזור, עם הקרובים משוודיה.

מתחם על גדת רחוב קפלן, סביבו מגדלי ארכיטקטורה מבהילה וים חניונים
מתחם על גדת רחוב קפלן, סביבו מגדלי ארכיטקטורה מבהילה וים חניוניםצילום: איציק שוויקי

שרונה מרקט

אם שרונה היא גן העדן, כי אז מתחם האוכל שרונה מרקט הוא שור הבר. או אולי הקישקע הממולא של שרונה, ממולא בגבינות גורמה ובחומוס, בשגב משה ועלי קרוואן, בפושון ועולם הממתקים, ועוד מכל מה שרק אפשר להעלות הדעת. מקום דחוס ועצבני עד להתפקע גם בשעת בוקר מוקדמת, לפני ההסתערות היומית על הפלא. הירונימוס בוש לא היה מצייר את זה יותר טוב. פנטזיה או סיוט, לבלוס או לסלוד. אי שם מעל הקישקע מתנוססים מגדלי מגורים. לכאורה, חלומו של כל אורבניסט: הכל ביחד זה לצד זה, מעל זה ומתחת לזה, מגורים, מסחר, בילוי, היסטוריה, טמפלרים. מה עוד חסר? אלא שמשהו חורק באוטופיה האורבנית — וזה לא רק הסכסוך המתוקשר בין המרקט לדיירים — ומוציא שם רע לתפישת "עירוב שימושים", ציפור נפשה הצבעונית של העירוניות.

שרונה־מרקט הוא הקישקע הממולא של שרונה, ממולא בגבינות גורמה וחומוס, בשגב משה ועלי קרוואן, בפושון ועולם הממתקים. מקום דחוס ועצבני עד להתפקע

מרקט בלועזית הוא שוק בעברית, אבל שרונה מרקט הוא לא שוק אלא קניון, שכמו כל קניון לא מרגיש את העיר שמסביב והעיר לא מרגישה אותו. לוקיישן מופנם, סגור בעצמו, בולע לקרבו את המבקרים, שאחרי מסע מתיש בין ההיצע הבלתי נגמר של ריגושים קולינרים לבין מוזיקת רקע מטרטרת, כבר לא זוכרים איפה הם נמצאים. יותר טוב היו עושים המתכננים לו הפכו את הקערה על פיה: מגדלי המגורים בחזית רחוב קפלן ולא בעורף. למרגלותיהם קומה מסחרית רציפה שעושה רחוב ומשכנעת אנשים ללכת לאורכו ולא רק לעמוד בפקקי תנועה כרוניים. שורה תחתונה: לחזור למרכז הקניות השכונתי, העגבניות הן אותן עגבניות.

אם שרונה היא גן העדן, כי אז מתחם האוכל שרונה מרקט הוא שור הבר
אם שרונה היא גן העדן, כי אז מתחם האוכל שרונה מרקט הוא שור הברצילום: אבישי פינקלשטיין

כיכר גבעון

מתחם שרונה גולש על סביבותיו ומנכס לעצמו גם את השלוחות הדרום־מערביות של האזור. רחוב הארבעה ובניין הסינמטק, שהתואר פיאסקו קטן עליו, כבר נחשבים חלק מהשכונה. עכשיו מצטרפת לחגיגה גם כיכר גבעון, הכיכר החדשה הגדולה הכי סמויה־מעין בתל אביב, שרבים לא שמעו את שמה או לא מאמינים שהיא כבר קיימת. הכיכר, בין הרחובות קרליבך, הארבעה, החשמונאים וארניה, נחשבת בחוגים מסוימים לגרסה מקומית של פיאצה נבונה ברומא, איטליה, ויש הקוראים לה בשם זה. רגע, לא יפה לצחוק. לפחות הפרופורציות והממדים דומים וכבר לפני שנים הם הציתו את הדמיון של אדריכלים תל-אביבים, שהציעו לעשות משהו עם המקום הזה. עכשיו זה קורה. האם יש מקום לטבלת השוואה?

פיאצה נבונה הוקמה ב–1651 על התוואי של איצטדיון אתלטיקה קדום מהמאה הראשונה לספירה. כיכר גבעון, שעדיין לא הושלמה, הוקמה על תוואי של חניון דפוק מהמאה ה–20. שתיהן ארוכות מדי ומתישות למדי. מתחת לפיאצה נבונה מונחים עדיין שרידיו של האיצטדיון, והם אתר תיירות לשוחרי ארכיאולוגיה. מתחת לכיכר גבעון מונח חניון ל–1,000 מכוניות. מתי הוא יהפוך לארכיאולוגיה?

כיכר גבעון בתל אביב
כיכר גבעון בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

ריצוף האבן הנוכחי בפיאצה נבונה הוא בן כמעט 200 שנה ושערה משערות ראשו לא נפלה. ריצוף הגרנוליט בכיכר גבעון בקושי התחיל את חייו והוא כבר מרוט וניבעו בו סדקים ומטרדי ניקוז. השמש בפיאצה נבונה מנומסת. בכיכר גבעון היא שורפת. שמש בגבעון דום, זה בטח יעזור.

את פיאצה נבונה, שיא של הבארוק האיטלקי, מפארות שלוש מזרקות בסגנון תקופתי. המהוללת בהן היא מזרקת ארבעת הנהרות של ברניני שאין תייר שלא הנציח במצלמתו. המזרקה בכיכר גבעון היא שוקת דולפת המכונה "מזרקת הערפל". לשורה מצטרפים כלובי מעליות משאריות זכוכית ומגדל איוורור עשן מהחניון. יקום מי שרוצה לצלם. סביב פיאצה נבונה ניצבים כתף אל כתף כנסיות וארמונות במיטב סגנונות האדריכלות המצועצעים שתיירים אוהבים. כשהמבנים מסביב לכיכר גבעון ישופצו ויוגבהו, הנוף האדריכלי יהיה מודרניסטי, חזרתי, חרוף.

שורה תחתונה: לחזור בימי שישי, הביצועים של הסקייטרים מרהיבים. שורה אחרונה: הכל רק צרות של עשירים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ