בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרכז החינוכי החדש בהר הרצל בירושלים ומנסה להימנע מסמליות יתרה

המרכז, שנראה מבפנים כמו כל מוסד ציבורי, מצליח לשמור על אינטימיות

תגובות

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מזמן מדי שנה דיון על תרבות ההנצחה באדריכלות הישראלית. השאלות המרכזיות נוגעות לממד הסמלי של האדריכלות וליכולתה לייצר חוויית זיכרון משמעותית באמצעים מופשטים. האם מונומנטליות היא כלי לגיטימי לעיצוב זיכרון, מהו תפקידו של גלעד במרחב הציבורי, והאם במדינה שבה קיימות על פי ההערכות כ-1,500 אנדרטאות יש מקום לבנייני הנצחה חדשים - שאלות אלה צצו שוב גם הפעם.

מרכז חינוכי חדש שנחנך השבוע בהר הרצל בירושלים מבקש להתרחק מהדיון הזה. הוא שוכן אמנם במיקום מרכזי בסמוך לכניסה אל ההר, אבל חף במכוון מסמליות וממטענים רגשיים. "נקודת המוצא שלנו היתה שהר הרצל הוא אתר עשיר בסמליות וכל ניסיון לייצר סמליות נוספת עלול להיות מוטעה ולהחטיא את המטרה", אומר האדריכל יואב מולכו (מולכו אדריכלים). "אנחנו מאמינים שהתכנים והפעילות שעתידים להתקיים בבניין הם אלה שיתרמו לחיזוק חווית הביקור בהר".

הבניין הוא החוליה השנייה מתוך שלוש ב"מרכז החינוכי למורשת הרצל", שמופעל וממומן על ידי ההסתדרות הציונית. החוליה הראשונה, מוזיאון הרצל, הוקמה ב-1960 לציון 100 שנה להולדת חוזה המדינה. המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל ד"ר אשר חירם, שאחראי בין השאר לעיצוב המצבות בבתי הקברות הצבאיים. בבמשך שנים ארוכות תיפקד המוזיאון כחדר הנצחה צנוע, עד שעבר לפני כשש שנים שיפוץ מקיף ושילש את שטחי התצוגה שלו.

החוליה השלישית במרכז היא אודיטוריום בן 350 מקומות שהקמתו תחל בתוך כמה חודשים. שלושת המרכיבים האלה יוצרים יחד את מרכז המבקרים בהר הרצל, שנועד להפיץ את מורשתו "המהווה יסוד של אידיאולוגיה ציונית עכשווית, מאתגרת ומחייבת", כלשון ההסתדרות הציונית. קהל היעד הוא בעיקר בני נוער מהארץ ומחו"ל, וגם סיורים של קבוצות מאורגנות וחוקרים שמבקשים להשתמש בספרייה העשירה במקום.

בנוסף, המרכז מפעיל פעילויות שונות שנמשכות בין ביקורים בני שעה אחת לסמינרים וימי עיון בני שלושה ימים, ועל כן נדרשים לו חללים רבים בגדלים שונים. ההפרדה לשלושה בניינים - מוזיאון, מרכזי חינוכי ואודיטוריום - נועדה לאפשר היטמעות בסביבה ולמנוע יצירת מבנה אחד גדול.

בדומה למוזיאון הרצל הוותיק, הבניין החדש נטוע בתוך חורשת אורנים, במורד הדרומי של ההר, וניצב על הדרך הפנימית המוליכה לחלקת גדולי האומה. הבניין כולל אולמות לתצוגה אינטראקטיבית, כיתות לימוד, ספרייה ומשרדים. למרות ריבוי הפונקציות, הוא מצומצם בשטחו (כ-1,000 מ"ר) ומעניק תחושה נוחה של אינטימיות. הקמתו עלתה כ-12 מיליון שקלים, שחלק הארי שלהם נתרם על ידי היהודי הבריטי מרכוס מרגוליס, והיתר נאסף על ידי הקרן לירושלים מממשלת ישראל ומההסתדרות הציונית.

מולכו ביקש לתכנן בניין ששואב את מרכיביו מהאתר "ולא מנסה לייצר אתר חדש", כהגדרתו. הוא יצר קשר הדוק בין שטחי הפנים לבין החוץ: בחזית הדרומית הוצב חלון גדול שמשקיף אל חורשת האורנים ואל הנוף הקרוב והרחוק של הרי ירושלים. כמו כן, בעת הבנייה נעשה מאמץ לשמור על כמה שיותר עצים בוגרים מהחורשה, חלקם משולבים במרפסת פתוחה שנבנתה במפלס התחתון, וחלק אחר בגינה מבונה קטנה שתשמש בעתיד לפעילויות חינוך לא פורמליות.

מאפיין מעניין אחר של הבניין הוא שימוש מגוון באבן ירושלמית. החזית המזרחית והמערבית מחופות בדוגמה צפופה של אבן גסה שמאזכרת את האבן המשמשת לבניית המצבות בהר. קירות האבן האלה כמו צומחים מן הקרקע ומעניקים לבניין זהות לאומית מכובדת. לעומתם, החזית הדרומית והצפונית מחופות באבן חלקה ומסותתת. בנקודות המפגש בין שני החיפויים התקינו האדריכלים חלונות צרים, שנועדו לשחרר את המעטפת מהכובד של האבן ולהקנות לבניין אשליה של ריחוף.

חללי הפנים של הבניין מרגשים פחות ונראים כמו מוסדות ציבוריים רבים אחרים. ההסתדרות הציונית התעקשה להעניק לכל כיתה או חלל שם מקורי בהתאם לתחנות בחייו של בנימין זאב הרצל. בדרך שבין "רחבת מקווה ישראל" לכיתת "טבריה" מתעוררות שאלות בנוגע לנחיצותם של השמות הללו.

השלב האחרון בהקמת המרכז החינוכי יסתיים כאמור עם השלמת בניין האודיטוריום בעוד כשנה וחצי עד שנתיים. בהסתדרות הציונית מקווים אז להרחיב עוד יותר את הפעילות במקום ולהציג לראשונה מסמכים נדירים מהארכיון הציוני.



המרכז החינוכי בהר הרצל. שימוש מגוון באבן ירושלמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו