בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשפוז שמיימי

מגדל האשפוז החדש בבית החולים הדסה עין כרם אולי מספק פרטיות למטופליו, אבל חותך באלימות את קו הרקיע הירושלמי

3תגובות

בעוד כחודש ייפתח בבית החולים הדסה עין כרם מגדל האשפוז החדש ע"ש שרה ווטסמן דוידסון. זהו בניין ענק בגובה 19 קומות ושטח של 90 אלף מטר (שווה ערך לארבעה קניונים ישראליים ממוצעים), שמהווה תוספת של 50% לשטחו הכולל של בית החולים.

המגדל מתוכנן במשותף על ידי משרד האדריכלים האמריקאי HKS מטקסס, המתמחה בתכנון בתי חולים ברחבי העולם, ומשרד ספקטור עמישר מירושלים שמלווה את תוכנית המתאר של הדסה בשנים האחרונות. הבניין כולל 500 מיטות אשפוז ו-20 חדרי ניתוח, ובקדמתו הוקם מערך תנועה וכניסה חדש לבית החולים, שכולל תחנת מוצא של הרכבת הקלה. "25 אלף איש מגיעים לכאן מדי יום, זה כמו ממדים של עיר", מסביר האדריכל ארתור ספקטור. "בתי חולים נהפכים קרובים יותר לבתי מלון כיום, הם מנסים לטפל בחולה עם כל האמצעים הכי טובים. אנחנו ניסינו לסדר מחדש את הקמפוס מסביב לכניסה ראשית, מלאת חיים וירק ואנשים, ולעשות בניין שאומר לך שלום בצורה חיובית ביותר".

הדסה עין כרם הוקם ב-1961 לאחר שבית החולים שהקים הארגון בהר הצופים נותק משטח ירושלים במלחמת השחרור ונהפך למובלעת בשטח הירדני. הוא נבנה על גבעה הסמוכה לשכונת עין כרם במערב ירושלים בהתייעצות עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. בית החולים תוכנן על ידי האדריכל יוסף נויפלד (1899-1980) שהיה ממעצבי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. לנויפלד היה ניסיון מוקדם בתכנון בניינים למערכת הבריאות: ב-1935 הוא תיכנן את אסותא בצפון הישן של תל אביב וכעבור שנתיים את מרכז קופת חולים ברחוב בילינסון, ששימש כמטה אדמיניסטרטיבי (כיום נמצא הבניין בבעלות "המרכז לקבלה"). הן אסותא והן מרכז קופת חולים נמצאים בתוכנית השימור של עיריית תל אביב.

חיים טרגן

בהדסה ניתן לראות את הניסיון של נויפלד להשתחרר מאוצר המלים של האדריכלות הלבנה התל-אביבית ולחפש אחר שפה מודרנית שתתאים לסביבה הטבעית שמקיפה את בית החולים. הוא השתמש בלבנים אדומות כדי לגרום לבניין לצמוח מן הקרקע ההררית. הלבנים הונחו כמילואה בתוך שלד של עמודים וקורות בטון שמגדירים את קנה המידה של בית החולים כלפי פנים וחוץ: חדר, מחלקה, אגף וכך הלאה. צלם האדריכלות האמריקאי הנודע ג'וליוס שולמן אף הנציח את בית החולים במהלך בנייתו ופירסם את התמונות במגזינים מקצועיים בארצות הברית.

במהלך השנים התפתח הדסה עין כרם שוב ושוב וכיום הוא כולל 22 בניינים בסך הכל, חלקם משתלבים בצורה טובה עם הבניין המקורי של נויפלד, חלקם עושים לו עוול. הציבור למד להכיר מקרוב את הארכיטקטורה של בית החולים בתקופת הפיגועים של ראשית המילניום ובשידורים החיים שהעבירו ערוצי הטלוויזיה אחרי האירועי המוחי שעבר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. טרם פרויקט ההרחבה כלל בית החולים כ-700 מיטות, חלקן במחלקות מיושנות ששופצו טלאי על טלאי. הבניינים הוותיקים יוסבו בקרוב לאגף גדול של אשפוז יום ומעבדות מחקר.

דיונים לא נעימים

בניגוד לגישה הפרגמטית של נויפלד, למגדל האשפוז החדש אין כל קשר לקנה המידה או לקווים העדינים של הסביבה הטבעית. למרות שהוא מתנשא "רק" לגובה של 14 קומות (עוד חמש טמונות מתחת לקרקע) הוא חותך באלימות את קו הרקיע של מערב ירושלים. ספקטור ניסה לשבור את המאסה העצומה של הבניין באמצעות כמה סדקים והטיות של הבניין ללא הצלחה מרובה; האבן הירושלמית הבהירה שהודבקה עליו רק מנכיחה את זרותו. לא בכדי קדמו להקמתו של המגדל שורה של דיונים לא נעימים בין בית החולים לבין תושבי הסביבה.

ספקטור מסביר כי הטכנולוגיה העכשווית של בתי חולים מחייבת לצופף מאוד את הבינוי ולערום את המחלקות לגובה. "חדר אשפוז לא יכול להיות מרוחק יותר מ-50 מטרים מחדרי הניתוחים של הטראומה וברגע שאתה מעמיס יותר ויותר פונקציות בבניין הוא מתחיל להתרומם למעלה". למגדל קדמו כמה חלופות תכנון נמוכות על שטח נרחב יותר שלא הצליחו לענות על הצרכים של בית החולים. "בכל בתי החולים החדשים בעולם עולים היום לגובה, אפילו במקומות כמו הודו או אפריקה שבהם אין שום בעיה של קרקע", מוסיף ספקטור. "זה לא בניין רומנטי עם גג אדום. זה קנה מידה חדש באזור והתושבים יצטרכו להתרגל אליו".

חיים טרגן

למרגלות הבניין ממוקם חלל מבואה מקורה בזכוכית בגובה 12 מטר שמנקז את כל התנועה הנכנסת לבית החולים: מטופלים ומבקרים שמגיעים באמצעות המכונית הפרטית, נוסעי אוטובוס והנוסעים העתידיים ברכבת הקלה שמתוכננת להתחבר לבית החולים בעוד כחמש שנים. מנקודה זאת אפשר להיכנס למגדל האשפוז החדש, לבית החולים לילדים או להמשיך פנימה לתוך הקמפוס. מן הצד השני של הכביש פועל מרכז מסחרי גדול שכרגע קולט לתוכו את מרבית המבקרים ("בעתיד לא ייכנסו דרך קופסת הקוטג'", מעיר ספקטור) וחניון בן 1,000 מקומות חניה שמוטמן בתוך קפל קרקע.

לעומת ההופעה החיצונית של המגדל, המתכננים הצליחו ליצור אווירה נעימה בתוך המחלקות והמסדרונות. לאורך הקומות ממוקמות ארבע גינות מרפא שתוכננו בשיתוף משרד אדריכלי הנוף של שלמה אהרונסון וכוללות צמחייה ירוקה ועצים גדולים. הגינות האלה מעניקות למטופלים שטח פתוח, מוגן מפני מזג האוויר, לטובת התרגעות או פגישה עם מבקרים. הן מבוססות על התיאוריה הביופילית שלפיה לטבע ולצמחייה יש השפעה חיובית על בריאותם של בני האדם.

החידוש המרכזי בבית החולים הוא בחדרי האשפוז שמצליחים להעניק פרטיות רבה לצמד המטופלים בכל חדר. בתחילת הדרך התכוונו בהדסה לבנות אך ורק חדרים פרטיים אולם בעקבות סקרי דעת קהל שערך בית החולים התברר כי הישראלים מעדיפים שלא להישאר לבדם בשעות הלילה, "גם אם השותף שלהם לחדר הוא זר מוחלט", כדברי רון קרומר, מנהל האגף לקשרי חוץ בהדסה.

החדר מסודר בצורה אלכסונית שיוצרת שני חללים מופרדים. הריהוט עשוי מעץ, הרצפה מפרקט סינתטי, ויחד הם מצליחים להעניק חמימות לא שגרתית לבתי חולים. לצד כל מיטה מונחת ספה שיכולה להלין בן משפחה בשעות הלילה. בשלב מסוים בדקו בהדסה אפשרות להכניס לחדרים מקררים קטנים אך הרעיון נפסל מטעמים היגיינים.

ספקטור, שמתכנן כיום בתי חולים בהודו ובלטביה, מספר כי לתרבות המקומית יש השפעה ניכרת על תכנון בתי החולים. "בהודו למשל מכינים חדר ניתוח ליד כל חדר לידה כי יש הרבה ניתוחים קיסריים. כל יולדת רוצה לבחור בדיוק באיזה שעה היא יולדת כי לפי אמונתם זה משפיע על הגורל של הילד. באירופה אין חדרי המתנה ליד חדרי הניתוח. הרופאים לא נותנים לאף אחד להתקרב ומתקשרים למשפחה בסוף הפרוצדורה כדי לדווח מה היה".

חיים טרגן

לטענת ספקטור, במגדל החדש של עין כרם יש התייחסות מקיפה לתרבות הישראלית. "בסופו של דבר הישראלים רוצים שיבקרו אותם, עם כל החמולה, ושילוו אותם בכל האשפוז", מסיים קרומר. "אנחנו מאמינים שזה יכול לתרום לתהליך ההחלמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו