בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה

המתכננים רצו שהמגדל בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בת"א יתאים לרוח העיר הלבנה, אבל מרפסות הבאוהאוס העדינות לא נראות טוב כשהן תלויות מהקומה ה-20

32תגובות

החדשות הטובות הן שפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב, שהיתה סיוט להולכי רגל ורוכבי אופניים כאחד, צפויה לקבל בקרוב חיים חדשים. במשך שני עשורים היא התנהלה בצלן של גדרות מתכת גבוהות שחצצו בין הרחוב לבין בור ענק והותירו מקום מועט למדרכה. מאז שנת 2009 הבור הלך והתמלא עד שעמד שם מגדל מגורים יוקרתי. בקרוב יוסרו גם הגדרות ובמקומן תיחשף חזית מסחרית חדשה שפונה לרחוב דיזנגוף.

החדשות הפחות הטובות הן מה שנמצא מקומה חמש ומעלה. כלומר, המגדל עצמו. חברת אירו סאט, שבנתה את הפרויקט, משווקת אותו כ"מגדל האחרון בעיר הלבנה". זהו גימיק שיווקי שלועג לציבור. התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלקים נרחבים במרכזה. משום כך הורשו היזמים להמשיך בקידום התוכניות ולבנות מגדל באחד מהאזורים הרגישים ביותר בעיר מבלי להיות מוטרדים מתקנות השימור או לטפל בהתנגדויות מטעם הציבור.

יעל אנגלהרט

כך או כך הגימיק כנראה עבד וחלק הארי מתוך 69 דירות בפרויקט נמכר במהירות. זה לא מפתיע. מגדלי מגורים בתל אביב היו תמיד מוצר מבוקש, גם בשנים שבהן מגדלי מגורים לא היו חלק מאוצר המלים של שוק הנדל"ן הישראלי. כך לדוגמה נקנה הטריפלקס המפואר שבצמרת המגדל תמורת 70 מיליון שקלים על ידי לורד אנגלי. היזמים מבהירים עם זאת כי מרבית הדירות נמצאות דווקא בידיים ישראליות.

הפרויקט מחולק לשלושה מרכיבים: מגדל מגורים בן 28 קומות (מעל לחניון תת קרקעי בן ארבע קומות), מבנה מסחרי בן חמש קומות שפונה לרחוב דיזנגוף ומכיל חדר כושר, ספא ובריכת שחייה על הגג לשירות הדיירים, וגינה ציבורית שפונה לרחוב אסתר המלכה. בין המגדל, המבנה המסחרי והגינה מחברים מעברים ציבוריים שהם מעין גרסה עדכנית ומלוטשת של הפסאז' המוכר ממרכזי הערים הישראליות.

השטח של המעברים והגינה מוגדר כשטח פרטי פתוח (שפ"פ) עם זיקת הנאה לציבור. המשמעות היא שחברת הניהול של המגדל אחראית לעיצוב ולתחזוקה של השטחים הסובבים אותו. ברוח הזאת היזמים אף רכשו פסל של מנשה קדישמן שיוצב במרכז הגינה הציבורית. זהו חלק מתהליך מתמשך של הפרטת המרחב הציבורי בתל אביב. בכמה מגדלי מגורים יוקרתיים אחרים בשדרות רוטשילד ובאבן גבירול רקחה העירייה עסקה דומה עם היזמים - לא בטוח שבסופו של דבר הרווח הוא של הציבור. הדיירים של המגדל לא צריכים, אגב, להשתמש במעברים הללו. לשימושם הותקן גשר מזכוכית שמחבר בין חדר הכושר והבריכה לבין הלובי.

בחרנו נכון

ראשיתו של הפרויקט בתחילת שנות ה-90. האחים קחטן, שהיו יזמים ידועים בזמנו, רכשו את המגרש בפינת דיזנגוף פרישמן. הם ניסו להשתלט על כל הבלוק כדי להקים קומפלקס גדול של קניון, שטחי משרדים ומגורים. בינתיים הבעלים של הבניינים האחרים בבלוק התנגדו והקשו עליהם לקדם את העסקה. החפירות באתר החלו ובאדמה נפער בור בעומק של ארבע קומות.

בשל קשיי מימון נעצרה הבנייה למשך כ-15 שנים, עד שהפרויקט נקנה על ידי חברת אירו סאט. הבעלים החדשים, שמחזיקים גם בפרויקט המגורים שנבנה על חורבותיו של קולנוע תל אביב הסמוך, הצליחו לרכוש עוד מגרש אחד שפונה לרחוב אסתר המלכה. בהסכמת העירייה הם הסבו אותו לגינה ציבורית תמורת תוספת של זכויות בנייה.

יעל אנגלהרט

את התכנון של המגדל, עוד מגלגוליו הראשונים, מלווה משרד יסקי-מור-סיון שמתמחה בבנייה מסחרית ובפרט בבנייה גבוהה. האדריכלים יוסי סיון ורחל פללר מסבירים כי בתהליך התכנון נעשה ניסיון להשתלב בשפה האדריכלית של העיר הלבנה ולשאול ממנה מוטיבים עיצוביים. כך למשל עוגלו הפינות של המגדל בהשראת הקווים המעוגלים של כיכר דיזנגוף הסמוכה (שעוצבה על ידי ז'ניה אוורבוך במחצית שנות ה-30). נוסף על כך שאבו המתכננים השראה מהמרפסות התל-אביביות הבולטות. במתכונתן העכשווית הן יצוקות מבטון ומותקנות בצדי הדירות. בכדי להעניק לבניין קנה מידה עירוני יותר הוחלט לשבור את הרצף של המרפסות בשלוש נקודות כדי ליצור אשליה של בניין קטן יותר.

"מהשלבים הראשונים של התכנון ניסינו לשמור על קווים רכים ואופקיים וגם אחרי שהפרוגרמה השתנתה עם היזמים החדשים חזרנו לאותם מוטיבים", אומרת פללר. "אני חושבת שהבניין מכבד מאוד את הסביבה שלו מכיוון שהוא צומח מאותה מסורת". סיון מתערב ומעיר: "מישהו אחר היה יכול להגיד - דווקא פה הייתי עושה משהו זר לחלוטין לסביבה, אנחנו מרגישים שבחרנו נכון".

פאריס או טוקיו

כאשר עולים לקומה ה-19 ומשקיפים מהמרפסת של דירת דופלקס יוקרתית רואים שקו הרקיע של תל אביב מאוכלס כיום בעשרות מגדלים. המרקם העירוני התמים של תל אביב הקטנה נמחק מזמן ובעוד כמה שנים מרכז העיר יהיה מוקף ממגדלים מצפון (המגדל של בית החולים אסותא ושדרת מגדלים ברחוב ארלוזורוב), ממזרח (פארק צמרת, הבורסה ברמת גן ודומיהם) ומדרום (שדרת מגדלים שנויה במחלוקת שהולכת ומוקמת על דרך אילת).

עם זאת מגובה הרחוב הנוכחות של המגדל בולטת מאוד. הניסיון להשתלב בשפה האדריכלית ובקנה המידה המקומי לא צלח יפה. מרפסות הבאוהאוס העדינות לא נראות טוב כשהן תלויות מהקומה ה-20. נדמה שמגדל כזה כלל לא היה צריך לקום במקום כל כך מרכזי ורגיש בעיר הלבנה.

"תראה, יש מודל של פאריס ומודל של טוקיו, זה שני צדדים הפוכים להתייחסות לבנייה לגובה ואת שניהם אני מאוד מעריך ואוהב", עונה סיון. "בפאריס יש את ההרמוניה ואת הקוהרנטיות וקנה המידה שחוזר על עצמו, וזה נהדר. מצד שני כשאתה בא לטוקיו ואתה רואה בניינים נמוכים ליד מגדלים והכל בקקופוניה וכאוס, זה נורא מסעיר. אולי כולנו חטאנו ופשענו אבל במשך שנים לא התייחסו לעיר הלבנה כגורם שיש להתחשב בו. ברחבי תל אביב החלו לקום מגדלים בצורה ספורדית ובעצם האופי של העיר מתחיל להידמות יותר לטוקיו. זהו, זאת עובדה".

כלומר מבחינתך לא משנה אם יהיו על דיזנגוף עוד שני מגדלים?

"היום לא. אילו היו שומרים על העיר הלבנה כבר בשנות ה-60, כשבנו את מגדל שלום, הייתי חושב אולי אחרת".

לזכות המתכננים צריך לזקוף את השקיפות של המגדל ואת המגע המיידי שלו עם הרחוב, ללא כל הצטעצעות מיותרת. בעוד שלושה חודשים כשיוסרו הגדרות ייהנו הולכי הרגל ממדרכה רחבה במיוחד. הם יוכלו להציץ ללובי המפואר (בתכנון המעצב אלכס מייטליס) וליהנות מהגינה ומהפסאז'ים שימולאו בצמחייה ירוקה (בתכנון משרד אדריכלי הנוף צורוולף).

לפרויקט תהיה בוודאי גם תרומה להתחדשות של רחוב דיזנגוף לצד שורה של פרויקטים אחרים שהולכים ונבנים כיום לאורכו. אולי בעוד כמה עשורים, כשידברו על סגנון הנאו באוהאוס ששטף את תל אביב בעשורים הראשונים של המילניום, יציינו לטובה את המגדל כדוגמה מובהקת לשילוב בין ישן לחדש. כך או כך האדריכל אברהם יסקי, אחד ממייסדי יסקי-מור-סיון, כבר העניק לפרויקט את ברכת הדרך. הוא קורא לו "מגדל הבאוהאוס היחיד בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו