בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האדריכלים הצעירים הכי מעניינים שאתם לא מכירים

אביטל גורארי ונתנאל אלפסי מתבלטים בשדה המקומי בזכות רגישות לחומר ולצורה ויכולת תכנון מרשימה. אלו משתקפים בבניין תל-אביבי שאותו שיפצו

21תגובות

אביטל גורארי ונתנאל אלפסי הם האדריכלים הצעירים המעניינים ביותר שלא תפגשו בתערוכה "40 על 40" שמוצגת בימים אלה בגלריית בית האדריכל ביפו. התערוכה הדו-שנתית מציגה 40 עבודות של אדריכלים מתחת לגיל 40 (עם כמה התגמשויות לא מובנות כלפי אדריכלים מבוגרים יותר).

הכיוון הכללי: וילות, בתים פרטיים, תכנון של בתי דירות וכמה מבני ציבור. גבולות העשייה: בין היאפי לבין החברתי ובין ראש פינה לבין הישוב הבדואי חורה - עם נוכחות גדולה לפרויקטים באזור המרכז ובתל אביב.

הפרופיל של גורארי ואלפסי אינו שונה בהרבה מזה של עמיתיהם הצעירים, אך העבודה שלהם מצליחה לבלוט גם מבלי שנבחרה להשתתף בתערוכה. היא מלווה בשיח אינטלקטואלי שגולש מגבולות המקומיות, מצוידת ברגישות לחומר ולצורה ומצטיינת בכישרון עיצובי גדול.

אביעד בר נס

הגישה האופטימית שלהם כלפי ארכיטקטורה - בפרט נוכח המשולש הבלתי אפשרי של יחסי אדריכל-לקוח-קבלן - בולטת היטב בפרויקטים שנמצאים כעת בתכנון בסטודיו שלהם בתל אביב. לפני כשבועיים השלימו השניים את הפרויקט הראשון שלהם, שיפוץ של בית דירות בסגנון הבינלאומי משנות ה-30.

הלקוח הוא איש העסקים והמסעדן מתי ברודו - דמות תל אביבית מוכרת שהקים יחד עם אשתו לשעבר, רותי, כמה מהמעוזים הקולינריים הבולטים בעיר. לברודו יש יכולת לזהות מתחמים בעלי פוטנציאל עסקי, נדל"ני ובלייני, כגון מתחם יד חרוצים או כיכר רבין, שהפכה למיקום נחשק למסעדות לאחר פתיחת הבראסרי.

כך היה גם במקרה של ביתו החדש הניצב ברחוב אליפלט, בשוליים הפחות פסטורליים של נווה צדק. השכנים של ברודו הם תחנת דלק, מוסך ומסעדה מזרחית. בית קפה לא נראה ברדיוס של חצי קילומטר וגם הבניין עצמו היה במצב מוזנח ורעוע. זאת כנראה בדיוק הסיבה שהוא החליט לרכוש אותו יחד עם שניים משותפיו - זוג צעיר ורווק עם ילד - ולהפוך אותו לבית מגורים עירוני הכולל שלוש דירות ושתי חנויות.

המסת גבולות

גורארי ואלפסי נכנסו לתהליך התכנון באוגוסט 2010, תחילה כמעצבי פנים ולאחר מכן כאדריכלים האחראים על כל הפרויקט. למרות חוסר ניסיונם, ברודו האמין ביכולת ובחזון שלהם. האתגר המרכזי בפרויקט היה יצירה של "בית משותף", כהגדרתם הנאיבית-נוסטלגית של המתכננים. כלומר, בית שבו הדיירים הם שותפים פעילים בחללים הציבוריים, והדירות שלהם פתוחות כלפי פנים וכלפי חוץ במידה שווה.

המחולל העיקרי בתכנון הוא חדר המדרגות שמלווה בחלון "תרמומטר" צר וגבוה המאפיין את הסגנון הבינלאומי בישראל. גורארי ואלפסי החליטו להכפיל את גודלו ולהעמיק אותו על מנת ליצור חוליה מקשרת בין הדירות. חזית אחת של חדר המדרגות פתוחה לחלוטין כלפי הגינה האחורית ומאפשרת לרוח לנשוב דרך הבניין. מעל הם הניחו חיפוי של זכוכית שמגן מפני הגשם, אך מחדיר אור טבעי לחללי הפנים.

"חדר המדרגות הוא החלל החצי-ציבורי בבניינים מהסגנון הבינלאומי, ועבורנו זה ערך שצריך לשמר, גם אם הבניין עצמו לא הוכרז לשימור", מסביר אלפסי. "במהלך התכנון הבנו שבית משותף הוא לא רק בינך לבין הדיירים, אלא בינך לבין הסביבה. לכן החלטנו למוסס את כל הגבולות בין החוץ לבין הפנים ובין הפרטי לבין הציבורי".

ההחלטה הזאת באה לידי ביטוי בכמה אופנים: הפתחים לאורך ולרוחב החזיתות הורחבו מאוד ושובצו בחלונות עם פרופיל ברזל דק ללא כל רשתות או תריסים, והדירות מפנות חלונות נרחבים כלפי חדר המדרגות, כך שנוצר ביניהן קשר עין ישיר. דירת הגג מוקפת בחלונות אף היא, ובמאמץ קל אפשר להסיט את כולם כדי ליצור חלל פנים שהוא לגמרי חוץ.

מתוך שטח כולל של 600 מ"ר יצרו גורארי ואלפסי שלוש יחידות מגורים, בגדלים של 70-90 מ"ר לערך, כולם במודל של דופלקס. בקומת הקרקע ממוקמת עוד יחידת מגורים שמיועדת לאמן או מעצב שמבקש להשתמש בה במקביל למגורים ולעבודה, ועוד חנות שממוקמת על פינת הרחובות.

השטחים האחרים מיועדים, כאמור, לשימוש ציבורי, מה שמעניק תחושת מרחב ואווריריות בלתי רגילה לבניין. לפרויקט הם קראו "By Leaves We Live" - ציטוט המזוהה עם סר פטריק גדס, שתכנן את תוכנית המתאר של תל אביב בסוף שנות ה-20. "זה גם מה שתל אביב רוצה, לחיות עם העלים שלה ועם הסביבה החיצונית", מעיר אלפסי.

האם אפשר היה ליישם את אותו תכנון גם על בניין פחות יוקרתי עם יותר דירות? "בסך הכל הדירות קטנות מאוד ועם חומרים פשוטים", עונה גורארי, "אנחנו לחצנו על הדיירים להקטין את הדירות שלהם כדי ליצור איכות גדולה יותר בחללים הציבוריים".

היפר מודרניזם

גורארי (27) ואלפסי (33) נפגשו במהלך לימודים בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. גורארי, ילידת בריסל, עלתה לארץ לאחר שלמדה ארכיטקטורה במשך שנתיים בבלגיה. אלפסי נולד בבאר שבע וגדל בישוב הקהילתי להבים. אחרי הלימודים הם נסעו לניו יורק, הוא ללימודים באוניברסיטת קולומביה והיא להתמחות במשרד "אסימפטוט".

לאחר מכן הם נפרדו גיאוגרפית למשך שנה וחצי. גורארי התקבלה לעבודה במשרדם של זוכי פרס פריצקר היפאניים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה (סטודיו סאנה) ואלפסי עבד במשרדו של האדריכל הצרפתי הידוע פרנסואה רוש. לסטודיו שלהם הם קוראים AN+. כרגע הוא ממוקם בדירת מגוריהם בפלורנטין, אבל בקרוב הם מתכננים להעביר אותו לחלל בפסאז' פנסק ההיסטורי ברחוב הרצל.

לצד הוראה (הוא בשנקר והיא בבצלאל) הם עוסקים בימים אלה בתכנון של מלון דירות בשדרות רוטשילד 69 בתל אביב (גם הוא עבור מתי ברודו), מסעדה בקניון רמת אביב, וילה בכפר שמריהו ומלון קטן במצפה רמון.

מה הם היו רוצים לתכנן? "מבנה ציבור קטן, אולי גן ילדים", עונה אלפסי. "לי נוח בינתיים עם הפרוקטים הפרטיים", מוסיפה גורארי. את הסגנון העיצובי שלהם - אם סגנון הוא מינוח רלוונטי בעידן שבו כולם מתכננים הכל - מגדירה גורארי כ"היפר-מודרניזם", כלומר, פרשנות עכשווית לעקרונות של האדרכילות המודרנית האירופאית - קווים פשוטים, חשיפה של חומרי הבניין ושימוש בסקאלת צבעים מונוכרומטית. מרחק שנות אור מהלוקסוס המאולץ שמוצאים כיום בדירות במגדלי היוקרה.

גורארי ואלפסי הם חלק מקבוצה הולכת וגדלה של אדריכלים צעירים ונכונים, כולל הקלישאות של לבוש מוקפד בשחור ולבן, כתיבה של טקסטים באנגלית ותקופה של מגורים ועבודה בחו"ל. הם לא משתייכים לשושלת אדריכלית כזאת או אחרת ולכן הם נדרשים לרקום רשת קשרים באופן עצמאי.

החיבור שלהם למקומיות מתבטא בהתייחסות לאור, לחומרים ולתרבות המגורים, אולם ללא אמירה חד משמעית על מהי אדריכלות ישראלית ומה התרומה שלהם אליה. הם מעידים כי חרף שכר הטרחה הנמוך, אדריכלים צעירים בישראל זוכים להזדמנויות רבות. "בונים פה כמו שלא בונים בשום מקום אחר, אדריכל צעיר בחו"ל לא מקבל את האפשרות הזאת לבנות וכאן זה יכול לקרות", אומר אלפסי. בשל היקף הפרויקטים והיעדר תגמול מספק הם עובדים בינתיים לבד, אך בקרוב אמור להצטרף אליהם אדריכל נוסף שמתגורר כיום בברלין.

בפרויקט הראשון של גורארי ואלפסי אין בשורה אדריכלית או חברתית יוצאת דופן. זהו בית דירות בורגני שנבנה עבור לקוחות בעלי יכולת עם טעם וניסיון רב בעיצוב. יתכן שגם עם אדריכלים אחרים הם היו מצליחים להוציא תוצאה נאה. עם זאת, הבניין מציג אדריכלות מדויקת ברמת פירוט שאינה מאפיינת אדריכלים בישראל וכשמבקרים בו נוצרת אותה תחושה של ערך מוסף שמאפיינת מקומות בעלי תכנון מצוין.

כדי להגשים את ההבטחה שלהם כאדריכלים צעירים הם יצטרכו לפגוש בעתיד הקרוב גם בלקוחות פחות נוחים, לצאת מגבולות הנוחות של מרכז תל אביב ולהעז להתגבר על קנה המידה של הבניינים הפרטיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו