רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחולון משחקים בקוביות

תפישה חדשה של מגורים או שעשוע אדריכלי נוסף? בנייני Z בחולון, המכונים גם "בתי הקוביות", מרעננים את צורתו הטיפוסית של בניין הדירות הישראלי

63תגובות

לפני שנתיים וחצי הושלם בשכונה ח–300 בחולון בניין מגורים יוצא דופן בנוף המקומי: בניין Z1, או "בית הקוביות" כפי שהוא מכונה על ידי מתכנניו, האדריכלים עמי שנער ואמיר מן. בניגוד למבנים שסביבו, הבנויים בצורת מנסרות ישרות עם שלל תוספות עיצוביות, בית הקוביות הוא מבנה פיסולי בדמות קוביות לבנות השעונות זו על זו.

בימים אלו מסתיימת בנייתו של פרויקט ההמשך, בניין Z2 - הדור השני של אותו רעיון, שהחל להתגלגל לפני חמש שנים. הפרויקט, שמיקומו בולט לצד מוזיאון העיצוב בעיר, מאפשר לבחון מחדש את הבנייה הישראלית העכשווית למגורים. בניין שלישי באותה רוח כבר בדרך.

לאחר שהחברה הקבלנית, זלמן זכריה, סיימה את בנייתו של Z1, הם רצו דווקא להקים בניין סטנדרטי. אך מוזיאון העיצוב האיקוני בתכנון רון ארד עודד אותם להמשיך את הניסוי גם פה. בדומה לקודמו, גם כאן מדובר במעין וילות ישראליות כמו־מודרניסטיות שתלויות באוויר, אלא שלדברי שנער, הגישה התכנונית שונה בתכלית. למעשה, 50 הדירות בפרויקט הן זהות, והאפקט המתקבל נובע מסיבוב של אותה תוכנית ב–90 מעלות כל שתי קומות, מה שיוצר את צורת הבורג. "צר לי שהוא לא יותר גבוה, זה נפסק מהר מדי", מודה שנער.

יעל אנגלהרט

זה אינו פרויקט המגורים הראשון של מן־שנער, שמורגלים בתכנון שכונות, אולם "בניין כזה, של 50 דירות, שווה בשבילי יותר משכונה של 500 דירות", אומר שנער. הדירות עצמן הן חד קומתיות וסטנדרטיות לסוג הבנייה באזור, ובחלל הרחב למדי שלהן, כ–120 מ"ר, אין עמודים, היות שהן נסמכות על גרעין פנימי ועל הקירות החיצוניים. הרווח מן התעלול הגיאומטרי של הליפוף מיתרגם לרווח נדל"ני שמצדיק את תוספת ההשקעה - מרפסות רחבות בגודל 30 מ"ר לכל דירה שנייה.

הבנייה מסביב היא טיפוסית לשכונת המגורים הישראלית - שורות בתים זהים שנבנו מקבצים־מקבצים. נראה כי מיקומו של הבניין הנוכחי ראוי למדי, בעודו חוצץ בינם לבין המתחם שמפתחת העירייה, הכולל את המוזיאון, המדיטק, מרכז בריזה וכיכר העירייה העתידית. זהו יציר כלאיים בין מבנים נטולי זהות לבין מבני הציבור המתבדלים אלו מאלו שברחבה הסמוכה.

"אני חושב שיש פה את התחושה של איזו זהות אינדיבידואלית של הדירות, שזה הישג בהקשר העירוני", אומר שנער. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהבניין חי בתוך עמו, וסובל מחוסר שלמות רעיונית, שנובע משיקולים תקציביים ומוניציפליים ומאפיין את הבנייה לשוק הביניים. חוסר השלמות בא לידי ביטוי למשל בחיפוי האבן המחויב על פי דרישות העירייה, דבר שמייצר עומס ויזואלי ומכביד על תחושת הריחוף, וכן בחללי הממ"דים וחדרי השירות, הכרח ביטחוני שמנטרל אופציות ליצירת דירות מסוגים אחרים.

בעתיד הלא רחוק, הבניין ישכון בסמוך למה שעשוי להיהפך למרכז החדש של חולון. לפני כשנתיים נערכה תחרות רבת משתתפים לתכנון "כיכר העיר" חולון, שתקום במגרש הריק ששוכן מערבית למדיטק ולמוזיאון העיצוב. בתחרות, שבה זכו משרדי האדריכלים ההולנדים ורה יאנובשטצ'ינסקי ו–BINT ומשרד סתר אדריכלים מרמת גן, ייבנה בית עירייה חדש, בתי מגורים, משרדים ומסחר וכן אודיטוריום. מצפון לו עתידה להיבנות שכונת מגורים חדשה ובמרכזה שדרה רחבה, תוכנית בניין עיר שתיכננו מן ושנער בעצמם. בית הקוביות ניצב בהמשך ישיר של אותה שדרת מבנים אחידים.

עיר למשפחות

חולון עצמה עברה שינויים גדולים ב–15 השנים האחרונות, לאחר שמיתגה עצמה כ"עיר הילדים", הקימה מוזיאונים ומוסדות ציבור וייפתה את רחובותיה. באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור.

מרבית האדריכלים מתקשים לשכנע יזמים, או לא מעוניינים בעצמם, בביצוע ניסויים בתחום הבנייה למגורים לשוק הביניים. אמנם התקציבים של בניית היוקרה מאפשרים מקום נרחב יותר לאקספרימנטליות תכנונית, אולם דווקא בהיעדר אילוצים, השינויים הם בעיקר עיצוביים־חיצוניים ולא במהות הדיור עצמה.

בשכונות המגורים החדשות שנבנות ברחבי הארץ יש "אפס ניסיוניות", לדברי שנער. "ברגע שזה מגיע לגיאומטריה שונה, אפילו לחומרי גמר שונים - יותר אלומיניום, יותר זכוכית - אין עם מי לדבר. הקבלנים עושים את החשבון הקר של אם זה יוסיף להם מחיר לדירה, ואם לא, אז לא טורחים". שנער זוקף את הגשמת הרעיון שלו לזכות היזם, שלטענתו גם אחרי עשרות שנות עבודה מעוניין לנסות דברים שונים. לדבריו, על הבניין השלישי כבר לא היו דיונים.

עמי שנהר

אביו הרוחני של הפרויקט הוא "בניין המגירות", או "בניין 14 הקומות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע. הבניין, שהיה הגבוה ביותר בעיר בתקופה שבה הושלם, ניצל באופן מרבי את ארבעת צדדיו כדי לאפשר לדירות תוספת של מרפסות קופצות השזורות זו בזו. המרפסות הן למעשה חדרים חיצוניים, עם קירות בגובה מלא וללא כל קירוי. בזכות זה מתאפשר לדיירים חלל נוסף שהוא בו בזמן פרטי וגם פתוח ומאוורר בעיר המדברית.

בניין המגירות נשמר היטב ומשרת את דייריו גם היום, אלא שבאופן צפוי למדי מרבית המרפסות קורו בינתיים, נאטמו וסופחו לדירות כחדרים נוספים. שנער מקווה שהדיירים של בנייני Z בחולון לא יתפתו למעשה המתבקש והישראלי כל כך של סגירת מרפסות, אך בבניין הראשון כבר נראים ניצנים ראשונים לאינדיבידואליות, בדמות פרגולות או גידור.

השוואה מתבקשת נוספת היא להביטאט 67, פרויקט המגורים שתיכנן האדריכל משה ספדיה במונטריאול בקנדה. הבניין מורכב מאוסף של יחידות מגורים טרומיות מבטון מזוין שחוברו יחד באתר הבנייה. במקרה של ספדיה, התכנון נועד להוזיל את מחיר הבנייה למגורים, בכך שהיחידות יוצרו מראש בשיטה מתועשת. האופן הכמו־אקראי שבו חוברו היחידות יחד מייצר מראה אורגני, דמוי כפר ים־תיכוני - דימוי שהשתרש כאייקון בתולדות האדריכלות. בפועל, החזון לדיור זול, מהיר ויעיל לא צלח, ועלות העבודה שהיתה נחוצה כדי לייצר את יחידות ההביטאט לא השתלמה.

אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח. הפספוס הגדול ביותר מתרחש בקומת הקרקע, המבוזבזת - כמו בשאר בתי המגורים בשכונה - על חלל לובי כפול. לדברי שנער, לפי תקנות העירייה אי אפשר להציב מחסנים בקומה זו, וכיוון שגם אין בה דירות, הבניין למעשה מנותק לחלוטין מהרחוב. לראיה, בכניסה לבניין הראשון, שהושלם ואוכלס, תלוי שלט ובו כתוב: "משחקים בפארק, ולא בלובי". גם חדר הדיירים המוקפד שנבנה שם, בניסיון לניצול מרבי של החלל, אינו מנוצל כלל.

מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת. אולי בעתיד, בעקבות הפיתוי החזותי שהוא מייצר, יתרצו גם היזמים ויעזו להסתכן בפרויקטים שיציעו אלטרנטיבה יעילה וזולה יותר מזו שהשתרשה בבנייה למגורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true