טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם

חללים של עשרות אלפי מ”ר, ריקים כמעט מאדם, ובהם רק מדפי ענק, סחורות בערימות, רובוטים וסולמות. כאן, האדריכלות מיועדת למוצרים. נא להכיר: המחסנים הלוגיסטיים, מצדדיה הנסתרים של תרבות הצריכה

תגובות

“כאן, המוצר הוא המלך”, אומר האדריכל צדיק אליקים. “צריך לקחת אותו, לטפל בו הכי טוב בעולם, הוא צריך להיות מבסוט, הוא צריך להישמר בתנאים טובים, לא להתקלקל ולשמור על אורך חיי מדף ארוכים”.

ואמנם, בהאנגר העצום שליד ראש העין, בתכנון משרדו של אליקים, מאוחסנים רבבות מוצרים, שורות על גבי שורות במדפי מתכת עמידים. חפצים כבדים יותר, כמו מקררים, מסודרים בערמות של שמונה מכשירים זה מעל זה. אף שהם מתנשאים לגובה של בניין בן שלוש קומות, הם שומרים על יציבות מפתיעה.

זהו רק אחד מתוך 21 מחסני ענק המוקמים במתחם של 600 הדונמים, המשמש למחסנים לוגיסטיים. חלק מהאתר עודנו אתר בנייה וחלקו מרכז שינוע פעיל. געשת הדחפורים מתערבלת בהמיית המשאיות ובצפצופי אזהרה של מלגזות.

יעל אנגלהרט

כל מי שהזמין כיסוי זול לנייד מסין, ימצא אותו פה, אבל לא רק אותו. מחשבים ניידים, טלוויזיות, תרופות, מזון יבש, ריהוט, אופנועים, קיסמי אוזניים - כל מה שמגיע למדפי החנויות, ימוין תחילה במחסנים השונים הפזורים ברחבי הארץ. אליקים, שמשרדו אמון על תכנון הקומפלקס כולו, מצהיר כי כיום “אין שום חשיבות לאיפה זה מיוצר, אין חשיבות לאן זה צריך להגיע, כל עוד זה יודע לזוז ממקום למקום בדרך היעילה והזולה ביותר - וזה מה שהבניינים האלו עושים”.

המחסנים, קופסאות מחופות בפח גלי, קמים במהירות מסחררת: פחות משנה עוברת בין הזמן שמתקבל הפרויקט לביצוע ועד שמכולות מלאות בסחורה נעות אל ומתוך המרכזים, הממלאים שטח שבין 20 ל–30 אלף מטר, לא כולל החצר המשמשת לחניית משאיות. המחסן של חברת ההובלה אוריין, למשל, מקביל בשטחו לשני מגרשי כדורגל, ודופנו הארוכה, 165 מטרים אורכה, סמוכה אל הכביש המהיר. נהגים שחולפים על פניו בכביש 5, אפילו במהירות של 100 קמ”ש, נוסעים לצדו במשך שניות ארוכות.

הקירבה אל הצומת המרכזי של פארק אפק היא הכרחית - כל מה שמשונע ממזרח למערב וממטולה עד אילת עובר דרך הנקודה הזאת. השטח כולו שייך לבעלי אדמות ערבים מכפר קאסם, שבאופן תקדימי התאגדו יחד כדי להקים את האתר הזה באדמות ששימשו בעבר לחקלאות. הפרויקט כולו נבנה על ידי היזמים בהסכם חכירה ל–25 שנים ‏(שיטת BOT‏) ובתום התקופה יחזור לבעלי הקרקע, לשימושם. ההכנסות משמעותיות לעיריית כפר קאסם; אחרי הכל מדובר בגביית ארנונה על מאות אלפי מטרים של שטחי תעשייה.

זהו מרחב מבוצר שמדגים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. לאחר שהמכס משולם, המוצרים עוברים לאחסון רגיל. משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים.

למעט קומה או שתיים של משרדים שצמודה לרוב לאחת מדופנות המבנה, המחסנים עצמם הם חללים קובייתיים גדולים ללא חלוקות פנימיות של קומות. המרכיבים העיקריים של הבנייה הם שלד עמודי בטון על גבי רצפה חלקה, הנושאים גג ומוקפים במעטפת קלה. הרווחים הגדולים בין עמודי הבטון מחושבים עד המילימטר האחרון, כדי להתאים לרוחב המדפים ולרווחים ביניהם. שטח הרצפה הרציף חייב ישר לחלוטין: סטייה קלה של מילימטרים מקצה לקצה תוביל לכך שהמכונות הנושאות את הציוד לגובה בסולמות צרים יאבדו את מרכז הכובד שלהן, מה שלא יאפשר למחסן לפעול.

זה רק אחד משורה של מתחמים לוגיסטיים, אמנם קטנים יותר, שהולכים וקמים ברחבי הארץ. פארק התעשייה “איירפורט סיטי” ליד נתב”ג הוא עולם מתועש שלם ובו מתחם למחסנים, מרכזי קונגרסים, משרדים, בית מלון ואזור מסחרי. חברת נמלי ישראל עובדת כיום על הרחבת עורף הנמל ושכלול תחנת הממסר בין הנקודה שממנה נפרקות הסחורות לזאת שממנה הן מובלות.

מחסנים נוספים שוכנים סמוך לצמתים ולמחלפים ברחבי הארץ. המוכרים מכולם, גם אם אינם נתפשים ככאלו, הם אלו שמשמשים חנויות של רשת “איקאה”. זו שיכללה את האחסון לרמת אמנות, ואת המוצרים שלה היא מעצבת מראש כך שיהיו קלים לערימה ולשינוע, תופסים פחות שטח ולפיכך עולים פחות כסף. המחסן שממנו אוספים הלקוחות את הריהוט בסוף הקנייה הוא המרכז הלוגיסטי של החברה, וכאשר מוצר אוזל מן המלאי - לא ניתן לשלוף אותו ממחבוא צדדי. “זה קונצפט מדהים”, מסכים אליקים, “אך יש גם חסרונות - אתה חייב לעבוד עם סוג מסוים של מוצרים, ובמקומות שהשטחים זולים יחסית. לא נמצא סניף איקאה בלב ניו יורק”.

ברחבי ארצות הברית אפשר להבחין במחסני הענק בשולי הכבישים, קופסאות סתמיות שלולא השילוט הצמוד אליהן אין לדעת אם זהו קניון, וולמארט, מפעל או מחסן. בארץ הדבר שונה: החברות שמקימות את המחסנים במתחם, דוגמת אוריין, פדקס, חברת הציוד המשרדי גטר, טבת וכמיקל העובדת עם רשת סופרפארם, רואות במחסנים המעוצבים את גאוותן. “כל חברה רוצה שיהיה לה סיפור - חברה שהולכת להקים כזה מחסן משוכלל רוצה שזה יהיה חלק מהסמל שלה, חלק מהתדמית שלה. היא כבר לא מסתפקת במחסנים שנראים כמו גרוטאות שמרכיבים אותן משאריות”, אומר אליקים.

עוד הבדל בין המחסנים הישראליים לאלו האמריקאיים הוא הרצון לייצר מתחם ממה שהיה יכול להיות שדה קוביות אנונימי. זה שליד ראש העין כולל כיום גם מתחמי משרדים ומסחר. העיצוב הייחודי של כל מחסן, מבחינת התפעול כמו מבחינת המעטפת, מחייב את התערבותו של אדריכל בפרויקט, לטענת אליקים. המרכזים מעוצבים משום שהם משמשים כפנים של החברה מול לקוחות, יבואנים ויצואנים. ארבע הדפנות עשויות מפח כלשהו, והקישוט לרוב גרפי ופחות בעל נפח. מעבר לכך, כל ניסיון לייצר אובייקט “יפה” מעשרות מטרים של חזית אטומה יוצר התעסקות מעט מגוחכת, שנדמית לעתים כמו הניסיון לעטות על היפופוטם חצאית טוטו של רקדניות בסרט ישן של דיסני.

ובכל זאת, היחסים בין התוכן לפנים מעוררים מחשבות. בתחילת המאה הקודמת נאבקו האדריכלים המודרניסטים של הסגנון הבינלאומי לבסס ארכיטקטורה שתהיה כמעט בלתי מורגשת. האדריכל הווינאי אדולף לוס טבע את המינוח “קישוט זה פשע”, ולה קורבוזייה דיבר על בנייני השיכון כמכונת מגורים; כל זאת בניסיון להגיע לאמת אדריכלית. במציאות התועלתנית של עולם הסחורה, הצרכים מתיישרים עם האידיאלים, גם אם שלא במתכוון. לדברי אליקים, “האסתטיקה שלהם טמונה בכך שהם משדרים אמת, לא מהצד ההצהרתי, אלא מכיוון שהם חייבים להיות 100% פונקציונליים. אין למחסן כזה זמן, אין לו יכולת, אין לו שום סיבה להתקשט - אף אחד לא ישקיע בזה שקל מיותר”.

כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים שיושבים על האדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. ברחבי העולם, תחום הלוגיסטיקה הולך ומשתכלל: שיטות לאחסון יעיל יותר, מדפים בעלי כושר נשיאה גדול יותר, מערכות ממוחשבות יעילות יותר, הכל כדי שלצרכנים לא יהיה רגע דל - רגע שאינו משתלם ליצרנים. בעולם שנאלץ להילחם על המורשת המקומית שלו, המבנים הללו הופכים את הטשטוש ליותר נוח. “בסופו של דבר כל האדריכלות היא בנייה של מכלים”, מסכם אליקים. “אנחנו רגילים לתכנן בניינים שאנשים הולכים בהם, עם מדרגות, רמפות, מעליות וחוויית חלל. פה, כל הסיפור זו חוויית החלל של המכונה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות