גליה יהב
גליה יהב

"בצילומים של נורית ירדן, שרובם צולמו ברחוב בן יהודה ובסמטאות סמוכות, לא נראים בני-אדם בשר ודם אלא רק דימויים מודפסים שמופיעים על כרטיסי ביקור, כרזות רחוב או תצלומים מקריים", כותבת טלי תמיר, אוצרת התערוכה "במרחק הליכה" (המוצגת בימים אלה בגלריה קונטמפוררי). ירדן מציגה סדרת תצלומים מודפסים של קטעי רחוב, חזיתות בתים, חניונים עירוניים שקמו על בניין שנהרס, תחנת דלק קטנה, שבילים צדדיים, חדרי המתנה הכוללים ספה, שולחן ועציץ. לצד הצילומים מוצגים קטעי וידיאו, "העוסקים באיוולת המונוטונית של צעצועים מכניים, המוצבים על דוכני מכירות, במטרה למשוך את הקונים", כותבת תמיר: "אוטומט-שפן מפריח בועות סבון, תרנגולת על רגלי קפיץ שנעה, מתכופפת ומזדקפת מחדש, ועיגול-דשא מסתובב הנושא עליו בולבוסי ג'ינג'ר מיובלים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ