יום הזיכרון לשואה

לצייר בשביל 
לשרוד

שני סוגי אמנות יהודית נוצרו בתקופת השואה: יצירות מחתרתיות שתיעדו את החיים בגטאות ובמחנות, ויצירות מוזמנות על ידי הנאצים, כגון כרטיסי ברכה ודיוקנאות של אנשי אס.אס. האם ההפרדה בין “רצון חופשי” לבין “אמנות מטעם” בכלל רלוונטית? ומה ניתן ללמוד מתרבות חזותית זו בזמני זוועה?

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

“כשהגעתי למחנה ידעתי שהחגים שלהם מתקרבים ושהם נוהגים לשלוח גלויות ברכה למשפחותיהם, אז עלה לי הרעיון להציע לאחד מהם כרטיס ברכה”, סיפרה הציירת סוניה גורפיין בראיון (איתן בוגנים, “טיים אאוט”) על שהותה במחנות הנאציים בגילים 17–14. “הוא שאל אותי בספקנות ולגלוג אם אני יודעת לצייר. השבתי בחיוב, בביטחון מלא. בגלל שזה היה כפר ליטאי לא היו שם כרטיסי ברכה בגרמנית, ואני ידעתי לדבר, לכתוב ולקרוא בגרמנית. אז הם נתנו לי מקום בחדר שלהם, וככה ציירתי להם את הגלויות לאותו חג מולד. הם היו מרוצים ואני לא נאלצתי לסלול כבישים כמו כולם. לפעמים אפילו הייתי מקבלת מי גבינה” .

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ