בתיה עוזיאל עשתה זאת בעצמה

התערוכה “הכינותי בדיעבד” כוללת מחווה קלילה לבתיה עוזיאל מצד אמנים עכשוויים. מעניין יותר המפגש עם יצירותיה המוצגות בחדר נפרד

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

נדמה שלא היתה יכולה להיות גלריה מתאימה יותר לתערוכת ההוקרה לבתיה עוזיאל מאשר גלריה גרשטיין. מראה חנות הצעצועים של המקום מכין את הצופים לאווירת ה”הכינותי מראש” הדרושה לחוויה הנוסטלגית החמוצה־מתוקה.

עוזיאל סיפרה, בשיחות עם נעמי גרשטיין אוצרת התערוכה, שאחרי ילדות טראומטית כילדת חוץ בקיבוץ "תמיד רציתי בית בורגני, לא התאימו לי חיים בוהמיניים". למרות לימודי האמנות, לא פיתחה קריירה בתחום ונהפכה לכוהנת הגדולה של מלאכת היד. בשנים 1974–1982 הגישה את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" בטלוויזיה הלימודית, שממנה צולמו כ-300 פרקים. כולם הושמדו, נותר רק לקט בן שעתיים וחצי המוקרן ברצף בגלריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ