צילום סוריאליסטי: משוחרר או סקסיסטי?

התערוכה “העין העירומה”, המתמקדת בצילום הסוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20, מעלה את השאלה הזאת אך לא בהכרח מתמודדת עמה

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

אנדרה ברטון ושאר הסוריאליסטים יצרו התכה ייחודית, מבריקה לרגעים, לא חפה מצביעות ושטחיות, בין פרויד למרקס, התכה באמצעותה נבנתה תמת השגעון כאנטי-בורגני. זה היה עניינם האמנותי הגדול, על חזון הפראות וההתרסה נגד מוסרנות התקופה שבה פעלו, תמונות התשוקה והחרדה, הווריזם והאוטומטיזם, העין והזין, מכפלות הנפש המגולמות בפרסונות (אלטר אגו) ובתמונות-חלום (לא מודע). הצד הפוליטי של האנטי-בורגנות היה הרבה פחות מפותח מזה הפרסונלי, והדרישות הנוקבות של המהפכה במניפסטים נקבעו לרוב כמסע אמנותי אישי של כל יוצר להשתחררות מכבלים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ