100 שנה למהפכה

האם הרדי-מייד הוא אנטי-אמנות? האם הוא קווירי?

אינספור הדעות, התיאוריות והוויכוחים על הרדי-מייד מבהירות, שהוא תמריץ מתמשך לדיבור על אמנות. כתבה שנייה

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

בשנה החולפת ראה אור הספרון “מרסל דושאן – ראיונות אחר הצהריים”, פרסום מלא ראשון, הזמין גם באי־בוק, של השיחות שהתנהלו בשנות ה-60 בין האמן לידידו, החוקר, התיאורטיקן וכותב הביוגרפיה המקיפה שלו, קאלווין טומקינס. הספר נע בין קלילות סמול-טוק של מכרים ותיקים לבין אבחנות מאוחרות, חלקן חריפות, על כמה מהמהלכים החשובים של תחילת המאה ה-20. דושאן מסביר בו, בין היתר, את התפקיד העצום של עיצוב האקראי במחשבתו על אמנות, כטכניקה להימנעות משליטת הרציו, לביטוי ייחודיות ואי־התקבעות. את גלגל האופניים, עבודת הרדי־מייד הראשונה, הוא מתאר כ"דקורציית-פנים, אביזר מתנועע באופן מהנה, יפה אבל באופן שלועג לאסתטי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ