אמנות על הסכין: האבטיח באמנות הישראלית

כיצד נהפך האבטיח למוטיב נפוץ באמנות המקומית, והאם הוא יותר ערבי או ישראלי?

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

האבטיח הוא מוטיב כה שגור באמנות הישראלית, עד שבנובמבר 2009 הוקדשה לו תערוכה שלמה בבית ראובן בתל אביב. כרמלה רובין, שאצרה את התערוכה יחד עם שירה נפתלי, אומרת כי הרעיון עלה אחרי שראתה כמה עבודות שבהן חזר המוטיב הזה.

אחת ההופעות הראשונות של האבטיח בציור הישראלי היה בטריפטיכון "פירות ראשונים" של ראובן רובין מ–1923, שגם הוצג בתערוכה. הציור נתפש במשך השנים כביטוי אידיאלי של דמות החלוץ, וכביטוי לקשר עם המזרח. הוא מורכב משלושה פנלים, שהאמצעי בהם, הנקרא "פרי הארץ", מציג ארבע דמויות: אשה וגבר יוצאי תימן, וחלוץ וחלוצה, המציגים את פירות הארץ, ובהם תפוזים, אבטיח, אשכול בננות, רימון ותינוק. הציור הוצג לראשונה בשנת 1924 בתערוכת היחיד שערך ראובן במגדל דוד בירושלים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ