תחקיר

איך נהפך מוזיאון רמת גן מהבטחה גדולה להחמצה ענקית

דשדוש, קיפאון, אוצרות תמוהה: מה קרה להבטחה המרעננת של מוזיאון רמת גן? מנהלו מאיר אהרונסון טוען שהביקורת הנוקבת נובעת מצרות עין, עיריית רמת גן מתקצבת בקמצנות והקהל לא ממש מגיע. כך מבוזבז הפוטנציאל הגדול

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

כשאומרים לאנשים מקהילת האמנות הישראלית את השם "מוזיאון רמת גן", משתררת שתיקה. ואז אנחה. ותזוזה של אי נוחות. יש כאלה שנדרשות להם כמה שניות להיזכר שבכלל קיים מקום כזה, מוזיאון לאמנות ישראלית, ברמת גן. מרחק עשר דקות נסיעה ממוזיאון תל אביב. מבנה יפה במיקום מרכזי, ובכל זאת, רבים מהמרואיינים לכתבה זו הודו כי אינם זוכרים מתי בפעם האחרונה ביקרו שם. גם הקהל הרחב לא בדיוק ממלא את אולמות התצוגה רחבי הידיים: לפי דו"ח פילת, ב-2012 פקדו את המקום רק 23 אלף מבקרים. לשם השוואה, במוזיאון פתח תקווה, גם הוא מוזיאון עירוני בגוש דן, ביקרו ב-2012 יותר מ-143 אלף בני אדם. במשכן לאמנות בעין חרוד, המרוחק כשעה וחצי נסיעה ממרכז הארץ, ביקרו באותה שנה כ-50 אלף בני אדם, ומספר דומה גם במוזיאון העירוני בהרצליה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ