כך התגנב הצלם מיכה בר-עם לפגישת בן גוריון-אדנאואר

הוא לא היה מסוגל לצלם את אייכמן כופר באשמה במשפטו ונדהם מהצנזורה של מרלן דיטריך 
לצילומיו. חתן פרס ישראל לצילום מיכה בר־עם 
מספר על אחורי הקלעים של תמונותיו המתעדות נקודות מפתח ביחסי ישראל־גרמניה במלאות 50 שנה לכינונם

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

לא בכל יום מזדמן לצלם ישראלי להיקלע לפגישה היסטורית של שני מנהיגים גדולים בצריף בלב המדבר. ב–1966 זה קרה למיכה בר־עם, לימים מבכירי הצלמים בישראל וחתן פרס ישראל לצילום.

בחודש מאי באותה שנה הגיע לארץ קנצלר מערב גרמניה לשעבר, קונרד אדנאואר. אדנאואר היה אז כבר בן 90, שנה לפני מותו. הוא אמנם כבר לא נשא בתפקיד רשמי, אך דמותו הגבוהה, פניו חרושי הקמטים ומעמדו הבינלאומי הרם הפכו אותו לדמות מוכרת היטב בארץ. 14 שנים לפני כן, ב–1952, חתם עם ישראל על "הסכם השילומים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ