מה גילתה הצלמת רוני בן ארי על הצוענים

הצלמת רוני בן ארי יצאה למסע ברומניה בעקבות אהבת הצוענים שזכרה מאמה. היא קיוותה לפגוש רקדניות צבעוניות אך נתקלה בעיקר בעוני מחפיר. ובכל זאת, התערוכה שהציגה בקלוז' הרומנית ונפתחה 
עתה במוזיאון רמת גן, מראה גם את היופי בתוך הדלות

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

"כל חיי שואלים אותי מאיפה אני. אני אומרת שזה לא משנה מאיפה אני אבל דם צועני זורם בעורקיי", אומרת הצלמת רוני בן ארי, תושבת מושב נטעים שליד ראשון לציון. אמה, מרים לבית שינהאוס, נולדה בחבל טרנסילבניה ב–1919, וגדלה בילדותה במחיצת צוענים בעיר קלוז'־נאפוקה, שבו חיו אלה לצד אלה אנשים מתרבויות שונות. מרים נמשכה לסגנון הלבוש שלהם, למסורת הריקודים, לחגיגות ולאוכל. "אני הציגנקה (הצוענייה) של המשפחה", נהגה לומר. ב–1940 עלתה לישראל עם חברי השומר הצעיר והקימה כאן בית, בעוד רבים ממשפחתה הנותרת ניספו באושוויץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ