התערוכה החדשה של סיגלית לנדאו חובבנית וגורמת לצופה מבוכה

קשה להגיד דבר מה עקרוני על התערוכה 
של סיגלית לנדאו בגלריה חזי כהן, 
פרט לעובדה שהיא מעוררת מבוכה. אבל האם מבוכה היא חלק אינטגרלי מהיחסים בין אמן לצופה?

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

בקומה התחתונה של גלריה חזי כהן מציגה סיגלית לנדאו את עבודת הווידיאו "פולחן מעבר" (12:17 דקות). נראית בה סצינה אחת, פשוטה ועליזה, לדידה של לנדאו זו כוריאוגרפיה ל"פולחן האביב" — ילדים רצים במעגל סביב עמוד גבוה שסרטי בד קשורים לראשו המעוטר בפרחים. תוך כדי ריצה מצליבים הילדים את סרטי הבד זה בזה כך שהעמוד הולך ומתלפף, הופך לחבל עבה וגבוה, לטוטם המיתמר מעל דילוגיהם המעגליים, שהם מעין קרוסלה אנושית. סרטי הבד מוכתמים בטכניקת באטיק וגם חולצות הילדים, שהולבשו במין מדים בצבעים שונים. רוב הזמן המצלמה ממוקמת בראש העמוד, מצלמת מלמעלה את בחישתם המסוחררת, היא הגולם במעגל, אך מדי פעם הם נראים מהשטח, מהצד, דוהרים על פניה. אחר כך כל הסצינה מוקרנת לאחור — הילדים רצים אחורה, החבל נפרם. וזהו. ילדי כל העולם (בני כיתתה של בתה של לנדאו) רצים בסיבובים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ