תערוכות הגמר במדרשה: אורחים בחלל הבוטיק

בחלל בו מוצגת תערוכת בוגרי תוכנית ההמשך של המדרשה, השייך ליזמים שבנו את מלון רויאל ביץ' הסמוך, יצרו הסטודנטים אווירה של בית מלון. ואילו בתערוכת בוגרי המדרשה בולט תיעוד של תהליך לשינוי מין לצד תצלומי ילדים הרוגים ופצועים בעזה

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

בתערוכת הגמר של בוגרי תוכנית ההמשך של המדרשה בולט באיכותו מיצב הווידיאו של יעל פלדמן־שביט. בהקרנה המרכזית ("Applaus") נראית האמנית עצמה פעמיים, עומדת ככוכבת בסיום הופעה כלשהי או בטקס הוקרה, נרגשת ומחייכת באור זרקורים, לצלילי מחיאות כפיים ותשואות של קהל נלהב. דימוי אחד צולם לפני 20 שנה, בעת שהחלה את לימודי האמנות שלה, ואילו הדימוי השני עכשווי, חיקוי זהה של הראשון, מלבד שינוי הגיל. הדימוי של התאומות הלא זהות שהן בעצם אחת המשחקת בתפקיד עצמה מעלה את המחשבה על כך שיש מעט מאוד יצירות אמנות בנות 20 שנה, ועוד כאלה הממחישות חזותית את חלוף הזמן, והאפקט חזק. העבודה מציגה רגע מובהק של "15 דקות התהילה" של אנדי וורהול, שהוא גם רגע מוחמץ, שכן הדימוי המוכפל הוא גם מראה של לפני־אחרי, באין הופעה. בהקרנה נוספת ("Goodbye") נראית האמנית כשהיא יושבת ברכב ומנופפת לשלום, מבעד לחלון הרטוב מגשם, דימוי שהוא קלישאה קולנועית. הלופ קצר, הפרידה חוזרת ונשנית ללא הרף, דמותה נעלמת ושבה שוב ושוב. שתי העבודות ביחד מכוונות אל עמדת הצופה, באחת הוא חלק מהקהל הסמוי הנשמע ובשנייה הוא הדמות שנפרדים ממנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ