ביקור במבנה החדש של הטייט מודרן: בין בונקר למקדש אצטקי

מבחינה ארכיטקטונית זו הצלחה מסחררת, הבעיה מתחילה עם התערוכות שנבחרו כדי למלא את החללים העצומים. סיור ראשון במבנה החדש של המוזיאון הלונדוני

אבי פיטשון
אבי פיטשון
לונדון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון
לונדון

המבנה החדש של מוזיאון ה"טייט מודרן", המכונה ה"סוויץ' האוס", שעל השקתו דווח באתר זה, הוא התוספת המתאימה ביותר שאפשר להעלות על הדעת למבנה המונומטלי־מלכתחילה של הטייט מודרן המקורי שעמד שם קודם לכן בחזקת רדי-מייד ארכיטקטוני. במקור זו היתה "תחנת הכוח באנקסייד" שתוכננה על ידי סר ג'יילס גילברט סקוט ונבנתה בין השנים 1947–1963 (אותו סקוט, תכשיט שכזה, תיכנן גם את תחנת הכוח היחידה בעיר שהיא אפילו יותר מרשימה ואיקונית מהבאנקסייד, הלא היא תחנת הכוח באטרסי). תחנת הכוח נהפכה לטייט מודרן בשנת 2000, אחרי שנים במהלכן עמדה תחת איומי הריסה שונים. המבנה שאמנם עבר פיתוח־מחדש על ידי ז'אק הרצוג ופייר דה מרון, שבא לידי ביטוי בעיקר בשתי קומות הזכוכית העליונות שנתווספו למבנה המקורי (והכיפה־מסגרת שנתווספה לראש המגדל האימתני ואין צורך שאתעכב גם אני על איכויותיו הפגאנו־ברוטלו־פאליות), אבל בגדול השכילו שני השווייצים לא לתקן את מה שאיננו שבור, וכך זכו לתהילת עולם (ולג'וב תכנון המבנה החדש). הם הבינו את גאונותו של המבנה המקורי, שהוא אחד הבניינים המרשימים בעיר, בממלכה ובעולם בכלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ