גליה יהב, דרקון רושף אש בעולם אמנות שמעדיף פרגון

יהב, שמתה אתמול מסרטן, ניהלה יחסים מורכבים עם מעמדה כמבקרת אמנות כמעט יחידה, בשדה שלא אחת תפס אותה כאכזרית. ״האחרון שנשאר עומד הוא זה ששם אצבע בסכר, הוא לא דיקטטור. לא יפה לקרוא לו ככה״, כתבה להגנת המבקרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

את הפוסט האחרון שלה העלתה גליה יהב לפייסבוק, ב-1 באוקטובר. היא כבר ידעה שהיא חולה מאוד. היא צירפה לאותו פוסט את המאמר היפה והמונומנטלי עליו עמלה רבות, ופורסם לאחרונה ב"ערב רב". המאמר עוסק בציורו של אדגר דגה, "תפנים" (Interior). היו כמה דברים מפתיעים במאמר הזה, שהפך להיות הטקסט האחרון שפירסמה יהב, והוא גם אחד המפוארים שבהם. רבים שהכירו אותה, חשבו שהיא בכלל לא אוהבת ציור. אני משוכנעת שאמרה לי כך פעם בעצמה. והנה, מאמר שלם, ארוך, מושקע וחכם, שעוסק כולו בציור. ועוד מהמאה ה-19.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ