החרב המתהפכת של גליה יהב

האוצרת גליה בר אור על גליה יהב, מבקרת האמנות של "הארץ" שהלכה לעולמה

גליה בר אור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה בר אור

"אני הולכת בעקבות הרמזים, יש לי אוסף חוטים, אכדר מהם כדור חשמל", כתבה גליה יהב בשנת 2000 בטקסט המתחקה אחר מפגש עם אמניות ואמנים שקיבצה לתערוכה "אסון האהבה". היא דימתה את הקשב שלה כאוצרת לאגירה של "טיפות זעירות מקוסמוס פרטי", טיפה אחר טיפה, משתדלת לבדל את מקומה כצופה, עדה, ובעיקר, מכינה עצמה למפגש, מפנה מקום "לעולמות הבדויים", "לנשום עמוק אל מול הנשימה העמוקה" של אמניות ואמנים, כשהיא מתאימה את קצב נשימותיה "שיהלום", וכל זאת בעודה נשארת בחוץ מבלי לחטט, להתעקש ולשאול, "על מה אתה חושב עכשיו?"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ