בגובה הדשא: לאמנות בבאר שבע יש מה ללמוד מהכדורגל

בזמן שהכדורגל משרטט גיאוגרפיה חלופית, שלפיה באר שבע היא במרכז היצירתי של ישראל, שתי תערוכות המוצגות בה מתעלמות מההיבט המקומי

שאול סתר
שאול סתר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שאול סתר
שאול סתר

אירוע התרבות החשוב של השבוע האחרון היה זכייתה השנייה ברציפות של הפועל באר שבע באליפות המדינה בכדורגל. משמעותו חורגת הרבה מעבר לכדורגל, והיא נגזרת מן המרכזיות של ענף הספורט, שמשליך על מעשי תרבות אחרים. נדמה כי לפחות מאז עבודת הווידיאו של דגלאס גורדון (בשיתוף פיליפ פארנו) "זידאן, דיוקן מן המאה ה–21״ (2006), שעקבה אחר תנועותיו של שחקן ריאל מדריד ונבחרת צרפת זינאדין זידאן במשך 90 דקות של משחק אחד, בהצלבה של חומר ויזואלי מ–17 מצלמות במגרש, משורגים הכדורגל והאמנות החזותית לבלי הפרד: קשה להתבונן במשחק בלי לחשוב על מהלכי המשחק, פעולות השחקן, הילת הכוכב והדרמה החווייתית והרגשית של הקבוצה שעל המגרש. כל אלה מתווכים על ידי מצלמות רבות ונחקקים בזיכרון כשרשרת של דימויים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ