הפסל של רגב בכיכר מציב שאלה קשה לעולם האמנות

הפסל של איתי זלאיט נשען על מסורת ותיקה של הצגת דיקטטורים בכיכר העיר. חבל שהוא רק מהדהד את דמותה של מירי רגב

שאול סתר
שאול סתר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שאול סתר
שאול סתר

איתי זלאיט יוצר פרובוקציות ציבוריות באמצעים פלסטיים. לפני כשנתיים העמיד פסל מוזהב בן דמותו של בנימין נתניהו על פדסטל גבוה בכיכר רבין; הפסל הוצב בחשאי בלילה, אנשים התגודדו סביבו בבוקר, הוא עורר המולה תקשורתית וכעבור כמה שעות הופל. היום בבוקר חזר זלאיט על המעשה, בווריאציה מעט מורכבת יותר: הוא הציב בכיכר הבימה פסל בגודל טבעי של מירי רגב, עומדת מול מראה אובאלית גדולה. הפסל של השרה רגב — מעין מנקין, בובת תצוגה בחלונות ראווה, או בובת שעווה, חנוטה בשמלה לבנה וחגורה מוזהבת במותניה, מסתכלת במראה בעודה מוקפת ומגודרת מכל עבר. היא מציגה את עצמה וסגורה בתוך עצמה, ואילו המראה משיבה לה מבט רחב: לא רק דמותה שלה נשקפת ממנה, אלא הכיכר כולה, כיכר התרבות, ובה הפסל ״התרוממות״ של קדישמן, בניין תיאטרון הבימה, וכל מי שבא לראות ולהצטלם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ