בשתי התערוכות החדשות של חיימי פניכל השתיקה עדיפה על הדיבור

יצירותיו של האמן שעוסקות בבניינים מזכירות את האמן הצרפתי קאדר עטייה. אך בעוד אצל האחרון עובר הצופה חוויה גופנית ממש, פניכל ניגש לנושא בריחוק שכלתני

רועי אלטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רועי אלטר

הביקור בשתי התערוכות של חיימי פניכל המוצגות במקביל — האחת בגלריה בסיס בהרצליה פיתוח, והשנייה במוזיאון הרצליה — הותיר אותי מבולבל. זו שבבסיס, המוצגת תחת הכותרת "בבל", מציגה שלוש עבודות שנעשו בהזמנת האמן, אך ללא מגע ידו. האחת היא מיצב גדול ונקי של חזיתות בנייני מגורים, שנראה כמו מודל מוקטן שעבר הגדלה ונשאר תקוע במידת ביניים מוזרה. החזרתיות התעשייתית והמדויקת של המרפסות יוצרת אמנם אפקט ראשוני, אך זה מתפוגג די מהר נוכח הסתמיות שבדימוי והביצוע הסטרילי של העבודה. עבודה אחרת מכילה פס אור נע שנראה כמו תאורת מעלית שעולה ויורדת מאחורי דלתות סגורות, וממשיכה את האסתטיקה הנקייה של העבודה הראשונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ