מרינה אברמוביץ': "ויתרנו על הכוח כדי לגלם את התפקיד השברירי המחורבן הזה, לרצות את הגברים"

"אני כבר לא צריכה להוכיח שאני מסוגלת לעשות מיצגים מטורפים", אומרת מרינה אברמוביץ' עם חנוכת אנדרטה שיצרה לזכר קורבנות הטבח בבאבי יאר. בראיון היא משיבה למי שטוען כי מדובר במיצב ניו אייג', אומרת כי התקינות הפוליטית פוגעת באמנות וקוראת לנשים לקחת את הכוח לידיהן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרינה אברמוביץ'. "זה המיצב הגדול ביותר שבניתי בחיים שלי"
מרינה אברמוביץ'. "זה המיצב הגדול ביותר שבניתי בחיים שלי"צילום: המרכז להנצחת השואה באבי יאר BYHMC
ליזה רוזובסקי
ליזה רוזובסקי
קייב
ליזה רוזובסקי
ליזה רוזובסקי
קייב

קייב פקוקה. שלושה נשיאים — האוקראיני, הישראלי והגרמני — עושים את דרכם לבאבי יאר, לטקס המרכזי לציון 80 שנה לטבח שביצעו הנאצים בשואה. תוכנית הערב אימתנית בעושרה ולא פחות מכך — באורכה. בתוך ההמולה, אישה גבוהה לבושה שחורים עם שיער שחור ארוך מתנופף מתרוצצת במתחם. היא דרוכה, מרוכזת, מתרגשת ונותנת עבודה מהבוקר המוקדם. קשה להאמין שבעוד חודש ימלאו לה 75. זוהי מרינה אברמוביץ', האמנית העכשווית המפורסמת בעולם ו"הסבתא של המיצג". היא אמורה להציג בפני הנשיאים ולמעשה לחנוך באופן רשמי את המיצב שהוזמנה לבנות בבאבי יאר — "כותל הדמעות". אברמוביץ' נוהגת לספר על המשמעת הצבאית שבה גדלה בבית הוריה בבלגרד הקומוניסטית. כשרואים את מי שמכונה לפעמים הדיווה של עולם האמנות בפעולה — לא כחלק ממיצג, על במה או בראיון, ואפילו לא מאחורי הקלעים — אלא בשטח, לקראת טקס רשמי, כשהיא רק בורג במערכת, קל לדמיין אותה ישנה במלונות מבלי לסתור את המצעים, כפי שהיא מעידה על עצמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ