שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סיפורו הטרגי של האמן מאיר לבבי שנאבק כל חייו על הזכות להיות אמן, עד שהתייאש

מאחורי שלוש יצירות שהצטרפו לאחרונה אל אוסף האמנות של מוזיאון תל אביב מסתתר סיפור טרגי שתחילתו בכישרון גדול וסופו בהתאבדות. מי היה מאיר לבבי, למה ויתר על חלומו הגדול להיות אמן, מדוע דמות החלוץ שצייר כפופה ושבורה, ומה מלמד סיפורו על מסלול ההתנגשות בין האמנות 
לבין האתוס הקיבוצי

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאיר לבבי, תחילת שנות ה-50. הצד האפל של הקיבוץצילום: טוביה ריבנר / מאוסף ביתמונה

שלושה ציורים קטנים פרי עבודתו של אמן אלמוני, שהתאבד לפני 50 שנה, הצטרפו בתחילת השנה לאוסף האמנות הישראלית של מוזיאון תל אביב. הם מצאו את מקומם על אחד הקירות, לצד יצירות של ראובן רובין, נחום גוטמן, יגאל תומרקין ורפי לביא.

“אני רואה אותם בקלות רבה גומרים ברחוב. ללא שום קושי. ואני לא בטוחה שמישהו היה מתכופף ומרים אותם", אומרת בגילוי לב אלן גינתון, אוצרת האמנות הישראלית במוזיאון. "באמנות, כמו בדברים אחרים, הרבה פעמים ההבדל בין הכל ללא־כלום תלוי במי היה שם על יד הצייר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ