שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סיפורה הנשכח של הגלריה הראשונה בתל אביב

עוד בשנות ה–30, כשאיש כמעט 
לא קנה אמנות ארץ־ישראלית, פתח משה כ"ץ את הגלריה הראשונה בתל אביב והפך אותה למרכז תרבותי. ספר חדש ותערוכה מספרים על דמותו הנשכחת

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כ"ץ בכניסה לגלריה שלו
בתל אביב. טען כי כדי לבחור
את האמנים המוצגים,
היה נועץ בוועדה סודית
כ"ץ בכניסה לגלריה שלו בתל אביב. טען כי כדי לבחור את האמנים המוצגים, היה נועץ בוועדה סודיתצילום: בוריס כרמי / אוסף מיתר בע"מ

בפורטרטים שלו, פרי מכחולם ועטם של ציירים שונים, נראה הגלריסט הראשון בתל אביב, משה כ"ץ, כמו דמות טיפוסית מהבוהמה של שנות ה–30 וה–40: רזה, עם פנים מוארכות ומלאות הבעה ובלורית מפוארת, בידו סיגריה נצחית. נדמה שכך נראו אז כל המשוררים, כל שחקני הבימה וכל הציירים. אבל בניגוד לכל אותם יוצרים מפורסמים — נתן אלתרמן,אברהם שלונסקי,ראובן רובין, אלכסנדר פן ונחום צמח, שהיו שותפיו של כ"ץ למשחקי שח ולכוסיות של קוניאק רפואי זול בבתי הקפה של התקופה — הוא עצמו כמעט נשכח. ספר חדש, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בעריכתו של רון ברטוש, מבקש לקבץ את שבבי הזיכרונות, לספר את סיפורה של הגלריה החלוצית של כ"ץ ולקבע אותה במקומה הראוי על ציר ההתפתחות של עולם האמנות הישראלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ