"אופקים חדשים" בעטה בממסד עם קום המדינה. האם היא עדיין משפיעה על האמנות הישראלית

בשנותיה הראשונות של המדינה הם התנתקו מהממסד האמנותי כדי להמציא מחדש את האמנות הישראלית. תערוכה חדשה במשכן לאמנות בעין חרוד עוקבת אחר קבוצת "אופקים חדשים", ובודקת כיצד השפיעה על אמנים עכשוויים

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חלל התערוכה בעין חרוד
חלל התערוכה בעין חרודצילום: גיל אליהו

הפגישה שהתקיימה בערב ה-22 באפריל 1948 בגן הילדים של משפחת גליקסברג ברחוב הס בתל אביב, היתה סוערת ומרה. חברי אגודת הציירים והפסלים כעסו על יו"ר האגודה, הצייר יוסף זריצקי, על מחטף בלתי דמוקרטי בעליל שביצע בעניין הביאנלה בוונציה, והחליטו לזרוק אותו מהאגודה. זריצקי ניצל מידע מוקדם שהגיע אליו על האפשרות להציג יצירות מארץ ישראל בביתן האיטלקי בוונציה, ובמקום להביא את הבחירה בפני הצבעה של כלל האגודה, כנהוג, בחר בעצמו, לבדו, 17 ציירים ופסל אחד, שיציגו בתערוכה היוקרתית. זריצקי עצמו היה מודע למעשהו, אותו הגדיר במונחי הימים ההם, טרום הקמת המדינה, "לא ליגאלי". היה זה מעשה ראשון של עצמאות שסימן תפנית דרמטית בעולם האמנות הישראלי ואת המעבר מתפישה קולקטיבית לכזו שמעמידה בראש סדר העדיפויות את האיכות האמנותית. "ידעתי שאם אצטרך לכנס את האספה לא תצא התערוכה. כל אחד ידבר ולסיכום טוב לא נגיע", אמר בראיון שפורסם בידיעות אחרונות בשנת 1976.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ