ליל הסדר שלא היה

צנזור אמנות שאינה מתאימה לאג'נדה מסוימת היא לא המצאה מודרנית. בתקופת הרנסנס הסתבך הצייר הצעיר פאולו ורונזה עם האינקוויזיטור של ונציה, לאחר שנטל חופש אמנותי רחב מדי בציור הסעודה האחרונה של ישוע – אולי ליל הסדר המפורסם ביותר בהיסטוריה. הפתרון שלו היה יצירתי במיוחד

יגאל ליברנט
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"הסעודה בבית לוי", פאולו ורונזה
"הסעודה בבית לוי", פאולו ורונזהצילום: © José Luiz Bernardes Ribeiro

מוזר ככל שזה עלול להישמע לאוזן היהודית, ארוחת ליל הסדר המפורסמת בהיסטוריה היתה, ללא ספק, "הסעודה האחרונה" של ישוע, המתוארת בשלוש הבשורות ה"סינופטיות" (כלומר, אלה המעידות במקביל על האירועים) של מתי, מרקוס ולוקאס.

לצד שלל ספרים ומאמרים שנכתבו עליה, ישנן גם אינספור יצירות אמנות שהוקדשו לה – וכן וכמות אינסופית של מחקר העוסק באותן יצירות: לפני שנים אחדות, למשל, התפרסם מחקר, המבוסס על ניתוח של 52 הציורים המפורסמים ביותר של "הסעודה האחרונה" שצוירו לאורך אלף שנים, שהוכיח שגודל המנות הלך וגדל ככל שחלף הזמן. אם כי, ראוי אולי לציין, האזכורים התכופים של לחם ותבשילי חזיר במרבית היצירות האלה די פוגעים באווירת הסדר.

תגובות