"שניים" של לואיז בורז'ואה: תערוכה שקשה להסיר ממנה את העיניים

התערוכה של בורז'ואה במוזיאון תל אביב מציגה הכפלות משתנות שיונקות בין השאר מהזוגיות הסבוכה של הוריה. הריכוז והריבוד שבעבודות מוליכים אותן עד שורש הדברים הקשה

שאול סתר
שאול סתר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עבודות של בורז'ואה במוזיאון תל אביב
עבודות של בורז'ואה במוזיאון תל אביבצילום: אלעד שריג © קרן איסטון, ברשיון VAGA ניו יורק

"בחזיון הראווה של ההזדווגות ההורית, אני פוחדת ואני לא מוגנת — אמי עזבה אותי חסרת כלי נשק — אינני יכולה להגן על עצמי, איש אינו עוזר לי, אני אאוטסיידרית, אין לי שום עמדה או מקום בחברה". את המילים הללו כתבה אשה בסוף שנות ה–40 לחייה, נשואה ואם לשלושה בנים, אמנית מוכרת — ציירת, רשמת ופסלת שמציגה בגלריות נחשבות בניו יורק, ארוגה בחיים החברתיים והיצירתיים בעיר שבתקופה ההיא, סוף שנות ה–50 של המאה ה–20, ביססה את עצמה כמרכז אמנותי עולמי. ועם זאת האשה, שהיגרה מפריז לניו יורק 20 שנה קודם לכן, מבינה את עצמה לא כרעיה ולא כאם אלא כילדה בודדה ועזובה, המתייחסת מבחוץ אל מעשה ההזדווגות — "הזדווגות הורית" — שממנו היא עצמה מודחת. הקשר שהיא מתארת איננו הזוגי (לבעל) או האימהי (לילדיה), אלא הקשר הילדי שלה לאם שנקטע באבו. אמה מתה בגיל צעיר והותירה אותה "חסרת כלי נשק", ללא עמידה יציבה בעולם, משוללת כל קשר. איש לא עוזר לה — חובר אליה, נקשר — והיא מושלכת אל מחוץ למעגל החברתי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ