יגאל עוזרי: "אמנות צריכה לעצבן? אותי מעניין ביוטי" - אמנות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יגאל עוזרי: "אמנות צריכה לעצבן? אותי מעניין ביוטי"

לכתבה
עוזרי ליד כמה מעבודותיו בגלריה זימאק בתל אביב. תשאלו את צ'ק קלוזJohn Berens

לא מעט אוצרים וציירים מזלזלים בו, טוענים שהוא מסחרי מדי ומתעסק בעיקר בדימויים נשיים, אך עם כ–4,000 עבודות במוזיאונים נחשבים ובאוספים פרטיים קשה להתווכח. יגאל עוזרי, שהחל כצייר מופשט ונהפך להיפר־ריאליסט, מסביר למה הוא אמן מוצלח יותר מרפי לביא

תגובות

את קירות גלריה זימאק שבכיכר המדינה בתל אביב מעטרים בימים אלו ציוריו של האמן הישראלי הניו־יורקי יגאל עוזרי. בתערוכה הקרויה "הסופה" יש שתי דמויות מרכזיות: סוניה, דוגמנית אדמונית, וקריסטל, צעירה אפרו־אמריקאית שעוזרי הכיר במקרה וביקש ממנה לדגמן עבור ציוריו. ברקע הדמויות נראה פארק בר מאונטיין שלצד נהר ההדסון, צפונית למטרופולין ניו יורק. הדמויות עוטות מעט בגדים או כלל לא, וכל אחת מופיעה בכמה וכמה ציורים שמזכירים אחד את השני. בקטלוג התערוכה מופיעים גם ציורים של השחקנית וופי גולדברג ושל האמן הסיני אייוויוי — "אמן פוליטי חזק ונפלא", כדברי עוזרי. הקונספט המרכזי בציורים הוא דיוקם המושלם: ממבט ראשון...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות