צנזורה באמנות: המקום שבו שמרנים וליברלים דווקא מסכימים - אמנות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צנזורה באמנות: המקום שבו שמרנים וליברלים דווקא מסכימים

לכתבה
אמדאו מודיליאני, "עירום בנחת" 1917 – 1918 . טושטש בכל המקומות האסטרטגייםאי־פי

באירופה סירבו להציג פוסטרים עם ציורי עירום של אגון שילה, ובניו יורק אלפים דרשו להסיר מקירות המטרופוליטן ציור של בלתוס, המציג נערה בת 13 בפוזה אירוטית. האם אנו נמצאים בעידן שמרני שלא יודע להכיל מורכבות, או שאולי יש לשאול מדוע כל כך הרבה נשים ערומות מוצגות במוזיאונים

43תגובות

מעל הכניסה לבניין תנועת הזצסיון בווינה מתנוססת הכתובת "לכל עידן האמנות שלו, ולאמנות חירותה". קבוצת האמנים הזו, שפעלה בתחילת המאה ה–20 בהובלתו של גוסטב קלימט, האמינה בדחייה של האמנות הקלאסית והשמרנית שהוביל הממסד באותה תקופה. כיום, חלקו השני של המשפט זוכה לפרשנות מעט שונה.  בשנה הבאה יצוינו מאה שנים למותם של קלימט ושל תלמידו, האמן הפרובוקטיבי אגון שילה, שנודע בסגנון הפיגורטיבי הבוטה שלו ובמיניות הפראית של ציוריו. לכבוד המאורע, מוזיאונים באוסטריה יערכו שלל תערוכות של השניים לאורך השנה, ומועצת התיירות האוסטרית ביקשה להפיץ את הבשורה ברחבי אירופה. הבעיה — ציוריו של שילה עדיין נחשבים בוטים מדי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות