בין אוטופיה אמנותית לפוליטית

התערוכה "Total Red" במוזיאון תל אביב, שמתמקדת בצילום סובייטי, עוסקת באמנות מגויסת – אבל למען מהפכה שכבר ניצחה. הצילומים הפופוליסטיים, המונומנטליים והמלודרמטיים ביותר בתערוכה ייראו לרבים מהצופים מוכרים, בגלל הדמיון לאסתטיקה ציונית

עמנואל אבזרחין, "שריד של עבר שקט, סטלינגרד", 1942
עמנואל אבזרחין, "שריד של עבר שקט, סטלינגרד", 1942צילום: עמנואל אבזרחין
אבי פיטשון
אבי פיטשון
אבי פיטשון
אבי פיטשון

ארבעת קוראיי הנאמנים בוודאי הבחינו בעיסוק אינטנסיבי בבעיית הקשרים והיחסים בין השפה האמנותית לשפה הפוליטית. העיסוק בא לידי ביטוי סביב שתי תערוכות באדיבות מוזיאון תל אביב: סביב ״בעיות השעה״ (אוצר: דורון רבינא) ניתן היה לדון מדוע בעצם מדובר בבעיה; סביב ״מוזיקה אסורה״ (אוצרים: סטיבן קוטס, פול הרטפילד) נפתחה הזדמנות להדגים מדוע תערוכה שלמעשה איננה מציגה אמנות היא בעלת ערך בדיוק משום שמתקיימת בה הפרדה ברורה בין שתי השפות. וכעת אפשר לסמן את הקודקוד האחרון, לעת עתה, במשולש הזה, עם התערוכה "Total Red" (אוצרת: רז סמירה), העוסקת בצילום סובייטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ